לאחר תיקון הנתונים: ישראל מזנקת לצמרת האירופית בפריסת הסיבים

דוח מעודכן של FTTH Council Europe מציג תמונה שונה מזו שהופיעה בדוח המקורי: מספר מנויי הסיבים בישראל תוקן מכ-1.4 מיליון לכ-2.03 מיליון, ושיעור הפריסה עודכן ל-90.9%. המשמעות: ישראל כבר אינה מדינה שמנסה להדביק פערים, אלא אחת המדינות המתקדמות באירופה בתחום הסיבים

דוח מעודכן של FTTH Council Europe משנה באופן משמעותי את התמונה שהוצגה עד כה לגבי שוק הסיבים בישראל. לאחר שבדוח המקורי הופיעו נתונים נמוכים מדי ביחס לישראל, ובעקבות פנייה של משרד התקשורת לארגון, עודכנו הנתונים המרכזיים כלפי מעלה – ובעיקר מספר מנויי הסיבים והיקף הפריסה. הדו"ח הראשון עם הנתונים הלא מדוייקים פורסם במרץ גם אצלנו https://zmanavir.co.il/article/32028.

הנתון המשמעותי ביותר הוא מספר מנויי הסיבים בישראל. בדוח המקורי הופיעה ישראל עם כ-1.4 מיליון מנויי סיבים בלבד, אך בדוח המעודכן הנתון תוקן לכ-2.03 מיליון מנויים נכון לספטמבר 2025. מדובר בפער עצום, ששינה לא רק את המספר האבסולוטי, אלא גם את מקומה של ישראל בהשוואה האירופית.

גם שיעור הפריסה עודכן. בעוד שבדוח המקורי הופיעה ישראל עם שיעור כיסוי של 84.7%, בדוח המעודכן היא מופיעה עם שיעור כיסוי של 90.9%. המשמעות היא שכמעט כל משקי הבית בישראל נמצאים כבר באזור שבו קיימת יכולת חיבור לסיבים, או שניתן לחברם בתוספת התקנה מינימלית.

הנתון החשוב באמת: לא רק פריסה, אלא שימוש בפועל

בדוחות מסוג זה יש שלושה מדדים מרכזיים. הראשון הוא Coverage Rate – שיעור משקי הבית שאליהם מגיעה תשתית סיבים. השני הוא Take-up Rate – שיעור המנויים מתוך הבתים שכבר עברו פריסה. השלישי, והחשוב יותר להבנת עומק השוק, הוא Penetration Rate – מספר מנויי הסיבים מתוך כלל משקי הבית במדינה.

בישראל, שיעור החדירה של הסיבים עומד לפי הדוח המעודכן על 59.6%. זהו נתון חזק במיוחד, משום שהוא משקלל גם את היקף הפריסה וגם את שיעור השימוש בפועל. במילים אחרות, לא מדובר רק בתשתית שנפרסה ונשארה על הנייר, אלא בשוק שבו הציבור עובר בפועל מחיבורי נחושת וכבלים לחיבורי סיבים.

לפי הדוח, בישראל יש כ-3.4 מיליון משקי בית, ומתוכם כ-2.03 מיליון כבר מנויים לשירותי סיבים. אם משווים את הנתון הזה לכ-2.8 מיליון לקוחות אינטרנט בישראל, מתקבלת תמונה ברורה עוד יותר: כמעט שלושה רבעים מלקוחות האינטרנט בישראל כבר מחוברים כיום לסיבים.

מ-345 אלף מנויים ליותר מ-2 מיליון בתוך ארבע שנים

הנתונים המעודכנים ממחישים את עוצמת השינוי שעבר שוק האינטרנט הקווי בישראל. בשנת 2017 היו בישראל כ-20 אלף מנויי סיבים בלבד. בשנת 2021 המספר כבר עלה לכ-345 אלף, אך השוק עדיין היה בשלב מוקדם יחסית.

הקפיצה הגדולה החלה ב-2022. באותה שנה מספר מנויי הסיבים בישראל עלה לכ-760 אלף, וב-2023 כבר הגיע לכ-1.2 מיליון. ב-2024 מספר המנויים עלה לכ-1.62 מיליון, ובספטמבר 2025 הגיע כאמור לכ-2.03 מיליון.

מאחורי הזינוק הזה עומדים כמה גורמים: הכניסה המלאה של בזק לשוק הסיבים, התחרות מצד פרטנר וסלקום, פעילות IBC והמעבר המואץ של צרכנים מחיבורי נחושת וכבלים לחיבורי סיבים. בניגוד לשנים הראשונות, שבהן פריסת הסיבים בישראל התקדמה באיטיות יחסית, השנים האחרונות הפכו את השוק לאחד המהירים באירופה בקצב האימוץ.

ישראל כבר לא בתחתית הטבלה

החשיבות של התיקון אינה טכנית בלבד. הנתונים המקוריים הציגו את ישראל באופן חסר, כאילו שוק הסיבים המקומי מפגר אחרי קצב ההתקדמות בפועל. לאחר העדכון, התמונה משתנה: ישראל נמצאת בקבוצת המדינות האירופיות עם שיעור כיסוי של מעל 90%, ובמקביל מציגה שיעור חדירה גבוה יחסית.

זהו שילוב לא מובן מאליו. יש מדינות שבהן הפריסה רחבה אבל שיעור האימוץ נמוך, ויש מדינות שבהן שיעור האימוץ גבוה רק משום שהפריסה נעשתה באזורים מצומצמים וכדאיים במיוחד. בישראל, לעומת זאת, שני המדדים מתקדמים יחד: גם פריסה רחבה, וגם מעבר משמעותי של לקוחות בפועל.

מבחינת משרד התקשורת, מדובר בהישג רגולטורי ותשתיתי משמעותי. במשך שנים ישראל פיגרה בפריסת סיבים, בין היתר בשל מחלוקות סביב חובת הפריסה של בזק והצורך לגבש מתווה מאוזן יותר. לאחר אישור מתווה הסיבים, פתיחת השוק לתחרות והאצת הפריסה של השחקנים המרכזיים, ישראל עברה בתוך שנים ספורות ממעמד של שוק בפיגור לשוק שנמצא בחלק העליון של הטבלה האירופית.

התיקון משנה את הסיפור

הסיפור כאן אינו רק תיקון מספרי בדוח בינלאומי. מדובר בתיקון שמחזיר את ישראל למקום שבו היא נמצאת בפועל: שוק סיבים מתקדם, תחרותי, עם פריסה רחבה ושיעורי אימוץ גבוהים.

האתגר הבא כבר אינו רק פריסה. בדומה למגמה באירופה, שבה שוק הסיבים עובר בהדרגה משלב ההקמה לשלב החזר ההשקעה והאימוץ. גם בישראל השאלה המרכזית תהיה כיצד ממשיכים להעביר את יתר הלקוחות לחיבורי סיבים, איך סוגרים את הפערים שנותרו באזורי תמרוץ, ומה עושים עם תשתיות הנחושת והכבלים הישנות שהופכות לפחות רלוונטיות משנה לשנה ומהוות מפגע סביבתי.

בשורה התחתונה, הדוח המעודכן מציג תמונה ברורה: ישראל עשתה בתוך שנים ספורות קפיצה חריגה בשוק הסיבים. אחרי שנים של עיכובים, מחלוקות ורגולציה מורכבת, שוק האינטרנט הקווי בישראל נמצא היום במקום אחר לגמרי – ולאחר תיקון הנתונים, גם הדוח האירופי מתחיל לשקף זאת.