חברה נפרדת לתשתיות בתוך בזק: המתווה שנבחן לביטול ההפרדה המבנית

חטיבת התשתיות עשויה להתאגד כחברה פרטית בבעלות בזק, שתפעל לצד פעילות הלקוחות והשירותים. המתווה אמור לאפשר גמישות עסקית לקבוצה, אך לשמר מנגנון שוויון ופיקוח מול המתחרות

לזמן אוויר נודע כי אחת האפשרויות הנבחנות במסגרת המתווה לביטול ההפרדה המבנית בבזק היא התאגדות של חטיבת התשתיות כחברה פרטית (ח פ) בבעלות הקבוצה. לפי הכיוון הנבחן, פעילות התשתיות לא תיוותר חטיבה פנימית בלבד בתוך בזק, אך גם לא תופרד ממנה בבעלות ולא תימכר לגורם חיצוני.

כפי שכבר פרסמנו https://zmanavir.co.il/article/33657 החברה החדשה אמורה לרכז את פעילות הרשת והתשתיות, לרבות הפעילות הסיטונאית, בעוד פעילות הלקוחות והשירותים תמשיך להתנהל בנפרד. מדובר במודל שנועד לאפשר לבזק לפעול כקבוצת תקשורת משולבת יותר, מבלי להסיר לחלוטין את החיץ בין תשתיות הקבוצה לבין הפעילות הקמעונאית שלה.

עצם ההתאגדות של חטיבת התשתיות בחברה נפרדת נועדה, בעיני הצוות הבינמשרדי, לחזק את אמון המתחרות בכך שיקבלו מבזק שקיפות ותנאי גישה שוויוניים לתשתיותיה. בדרגים המקצועיים שואפים להעניק לחברת התשתיות עצמאות רחבה ככל האפשר, כדי לצמצם את הסיכון למעבר מידע מסחרי רגיש בינה לבין פעילות הלקוחות של בזק.

הקמת החברה תאפשר גם הפרדה חשבונאית מובנית יותר בתוך קבוצת בזק. לחברת התשתיות יהיו ספרים ודוחות כספיים משלה, אף שהיא תמשיך להיות מאוחדת בדוחותיה הכספיים של בזק. הדבר עשוי להקל על משרד התקשורת לבחון את עלויות התשתית, התמחור והעסקאות מול פעילות הלקוחות והמתחרות – בכפוף לחובות דיווח ופיקוח מפורטות שייקבעו במתווה.

בצוות היו שטענו כי ללא כללים מחייבים, יכולת מדידה ואכיפה, החברה החדשה עלולה להיוותר מעטפת תאגידית בלבד. אחרים סברו שמדובר בגישה מחמירה מדי, שאינה נדרשת בנסיבות הנוכחיות. הפשרה המתגבשת מבקשת להשאיר לבזק גמישות תפעולית, אך לקבע מנגנוני הגנה שיאפשרו למשרד התקשורת לוודא כי המתחרות מקבלות גישה שוויונית לתשתית.

המתווה אינו זהה בהכרח למודל הבריטי. גם בבריטניה Openreach פועלת כחברה נפרדת בבעלות קבוצת BT, אך הופרדה ממנה באמצעות כללי ממשל, עצמאות ניהולית וחובות שוויון מפורטות. השאלה בדיונים בישראל היא עד כמה לאמץ עקרונות כאלה, לאחר ששר התקשורת שלמה קרעי החליט שלא לקדם פיצול רחב של בזק לשתי חברות נפרדות.

הדרך לביטול ההפרדה אינה מסתיימת בפרסום השימוע. ההחלטה הסופית צפויה להיות מותנית ביישום הדרישות שייקבעו: הקמת החברה, הסדרת סמכויותיה והטמעת מנגנוני הפיקוח והמדידה. לכן, גם אם המתווה יאושר עקרונית, יחלוף זמן עד שההפרדה המבנית תבוטל בפועל.

מבחינת בזק, פרסום השימוע כשלעצמו יהיה ציון דרך חשוב. הוא ימַסגר את המתווה, יקבע את כיוון המדיניות ויעביר את הדיון לשלב פומבי ומסודר. הצוות הבינמשרדי עובד על השימוע יותר משנה, וההערכה היא שניתן יהיה לפרסמו עוד לפני הבחירות, בין היתר משום שמדובר בהליך התייעצות ולא בהחלטה סופית.

אלא שההכרעה עצמה עלולה להידחות אל מעבר לבחירות. אם תוקם ממשלה בתוך זמן קצר, ייתכן שההחלטה תיוותר לשר התקשורת הבא. גם אם לא תוקם ממשלה וישראל תיגרר למערכת בחירות נוספת, תידרש בחינה משפטית של סמכות שר בממשלת מעבר לחתום על מהלך רגולטורי רחב כזה. שאלת העיתוי, אפוא, עשויה להיות משמעותית לא פחות מתוכנו של המתווה.

בנוסף למחלוקת הרגולטורית, בזק תידרש לפתור את סוגיית העובדים. בשלב זה העובדים אינם מוכנים לשבת עם ההנהלה לדיונים בנושא, על רקע משברי עבר. בלי הסדרה של ההשלכות על העובדים, הקמת חברת תשתיות נפרדת והעברת פעילויות אליה עלולות להפוך למורכבות הרבה יותר.

אם ההפרדה המבנית תרוכך או תבוטל במסגרת המתווה, היא עשויה לפתוח את הדרך למיזוג אפשרי של yes לתוך בזק – מהלך שיאפשר לקבוצה לפעול באופן משולב יותר ולנצל נכס מס המוערך בכ-1.2 מיליארד שקל. מבחינת בזק, חלק ניכר מן הדרישות המסתמנות במתווה מקובל עליה. מבחינת המתחרות, המבחן יהיה אם החברה החדשה תפעל בפועל כתשתית עצמאית, שקופה ושוויונית – ולא רק כמבנה תאגידי חדש.