הרגולטורים באירופה נגד הקלה במיזוגי תקשורת: אין הוכחה שפחות חברות יביאו יותר השקעה
בעוד חברות התקשורת הגדולות טוענות שהשוק האירופי מפוצל מדי, BEREC מפרסם מסמך נגד: התחרות הורידה מחירים, ההשקעות נמשכו והחברות אינן במצוקה. המסר לרשויות התחרות – אל תקלו במיזוגים בלי הוכחה לתועלת אמיתית לצרכנים
הוויכוח על עתיד שוק התקשורת באירופה מתנקז בשנים האחרונות לשאלה אחת: האם כדי להשקיע יותר ברשתות צריך פחות חברות? מפעילי התקשורת הגדולים ביבשת כבר סימנו את תשובתם. לטענתם, השוק האירופי מפוצל בין מדינות, רגולטורים ומספר גדול יחסית של מתחרים; התחרות שוחקת מחירים והכנסות; וללא מפעילים גדולים יותר יהיה קשה לממן סיבים, 5G ובהמשך גם את הדור השישי. מכאן הדרישה להקל במיזוגים ובחובות הגישה הסיטונאיות.
כעת מגיעה תשובת הנגד של הרגולטורים. בדוח שפרסם ב-1 באוקטובר, BEREC – גוף הגג של רגולטורי התקשורת באיחוד האירופי – קובע כי אין ראיה שהשוק האירופי סובל מחוסר יעילות בגלל מחסור ביתרון לגודל. לטענתו, מצבן הפיננסי של חברות התקשורת גם אינו מצדיק ויתור רגולטורי – הקלה גורפת בבקרת המיזוגים או צמצום חובות התחרות והגישה הסיטונאית.
המסר חד: לפני שמצמצמים את מספר המפעילים, צריך להוכיח שהעסקה תיתן לציבור רשת טובה יותר או השקעה נוספת שלא הייתה מתרחשת בלעדיה. ההבטחה הכללית שגודל יפתור את בעיות הענף אינה מספיקה. זהו מסמך מדיניות של הרגולטורים, ולא מחקר אקדמי ניטרלי; אבל דווקא משום כך יש לו משקל בדיון על עסקאות עתידיות ועל כללי המשחק בענף.
הרגולטורים: הבעיה אינה במספר החברות
העוגן המרכזי של הדוח הוא מחקר שבחן 29 מדינות OECD בשנים 2009-2019. לפי הממצאים שמצטט BEREC, תוספת של מפעיל סלולרי אחד נקשרה לירידה ממוצעת של 7% בהכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) – כלומר למחירים נמוכים יותר לצרכנים – ולעלייה של 10% בהשקעה הכוללת בסלולר. המחקר מצא גם קשר בין ריכוזיות גבוהה יותר לרמות השקעה נמוכות יותר.
BEREC אינו טוען שתוספת של מתחרה מבטיחה תמיד עוד השקעה. הוא עצמו מציין שבשיטות סטטיסטיות אחרות הקשר בין מספר המפעילים להשקעה אינו חד-משמעי. הטענה המצומצמת, אך החשובה, היא שלא נמצא בסיס אמפירי מוצק לטענה ההפוכה – שמיזוגים, כשלעצמם, מייצרים יותר השקעה וחדשנות.
גוף הרגולטורים מצטט בהקשר זה מסקנה של אגף התחרות בנציבות האירופית, שלפיה מיזוגים סלולריים נוטים להעלות מחירים, בעוד שלא זוהתה באופן אמין השפעה חיובית על השקעות ברשתות או על פריסת דור 4. הדוח מפנה גם לניתוח קודם של BEREC על מיזוגים באוסטריה, אירלנד וגרמניה, שבו נמצאו עליות מחירים בטווח הקצר והבינוני ביחס לתרחיש שבו העסקאות לא בוצעו – גם כאשר נקבעו פתרונות להגנת מפעילים וירטואליים.
אומדן נוסף שמצוטט בדוח מעריך כי אילו בכל שוק סלולרי לאומי באיחוד היו פועלים ארבעה מפעילי רשת, החשבונות של הצרכנים היו נמוכים בכ-800 מיליון אירו בשנה במצטבר. זהו כמובן אומדן תיאורטי, לא חיסכון שכבר התממש ולא הבטחה לכך שמפעיל רביעי יוזיל מחירים באותו שיעור בכל מדינה.
אין פירוש הדבר שמיזוגים חסומים באירופה. BEREC מדגיש שהמסגרת הנוכחית מאפשרת עסקאות כאשר הן אינן פוגעות בתחרות, ולעתים בכפוף לתנאים. רכישת Vodafone Italia בידי Swisscom הושלמה ב-2024. המיזוג בין Orange ל-MásMóvil בספרד אושר לאחר שהצדדים התחייבו להעביר תדרים ל-Digi, כדי לשמר בפועל ארבעה שחקנים קמעונאיים. בבריטניה אושר המיזוג בין Vodafone ל-Three רק לאחר התחייבויות להשקעה ברשת, להגבלת תעריפים מסוימים ולתנאי סיטונאות לשלוש שנים.
לא משבר כלכלי, אבל גם לא תמונת ניצחון
הדוח מנסה לפרק גם את הטיעון הפיננסי של החברות. לפי נתוני S&P שמובאים בו, שיעור ה-EBITDA של המפעילים האירופיים צפוי להישאר סביב 40% בשנים הקרובות. התשואה הממוצעת על ההון המועסק עמדה ב-2025 על 9.44%. BEREC משווה אותה לעלות הון רגולטורית ממוצעת של 6.08% ב-2024 ומסיק שהענף, בממוצע, ממשיך לייצר תשואה בת-קיימא.
זו אינה השוואה מושלמת: מדובר במדדים ובשנים שונות, ועלות ההון האמורה מתייחסת לרשת הקווית הוותיקה. אבל היא מתיישבת עם טענת BEREC שלפיה אירופה אינה ניצבת מול ענף שאיבד את יכולתו לממן השקעות. גם יחס ההשקעות להכנסות של מפעילי תקשורת באירופה עמד, לפי נתוני OECD שמצטט הדוח, על 19.6% ב-2023 – מעל ארה"ב וקנדה, 18.3%, ומעל אסיה-פסיפיק, 17.8%.
עם זאת, אירופה אינה מובילה בכל מדד. כיסוי ה-5G באיחוד הגיע ב-2024 ל-94.3% ממשקי הבית ושיעור כיסוי הסיבים עד הבית ל-69.2% – מעל ארה"ב, אך מתחת ליפן. שיעור החיבור בפועל לסיבים עמד על 39.9% בלבד. מהירויות ההורדה הממוצעות בנייח ובנייד נותרו נמוכות יחסית לארה"ב, סין ודרום קוריאה, אף שהשהיה טובה יותר ובמדינות המובילות ביבשת הביצועים תחרותיים מאוד.
היתרון האירופי הוא בעיקר במחיר. ההשוואה הבינלאומית המרכזית בדוח מתבססת על מחירי 2022, ובארה"ב על הצעות בשלוש מדינות בלבד, ולכן צריך לקרוא אותה בזהירות. ועדיין, הפער בולט: חבילת סלולר של 20 ג'יגה-בייט עלתה אז בממוצע 16.15 אירו באיחוד, מול 37.87 אירו בארה"ב ו-46.73 אירו בדרום קוריאה. נתונים אירופיים עדכניים יותר שמובאים בדוח מצביעים על ירידה ל-11.95 אירו ב-2024.
השורה התחתונה של BEREC אינה שאירופה פתרה את בעיות התקשורת שלה. יש פערים בין המדינות, כיסוי סיבים שעדיין אינו מלא וביצועים ממוצעים שאינם מובילים בעולם. אלא שהרגולטורים מבקשים לנתק בין האתגרים האלה לבין הפתרון שמציעות החברות: פחות תחרות. מבחינתם, מי שמבקש מיזוג צריך להראות השקעה נוספת ותועלת ברורה לציבור – לא רק סיכוי לשיפור בכוח התמחור של החברה הממוזגת.
