אירופה כמעט סיימה לפרוס סיבים – אבל בישראל המספרים מספרים סיפור אחר

דוח FTTH Council Europe מצביע על שוק אירופי שמגיע לבשלות תשתיתית, אך עדיין מתקשה להמיר את הפריסה הרחבה ללקוחות בפועל. בישראל, לעומת זאת, המפעילים טוענים כי לפחות בחלק מהנתונים שהוצגו במחקר, התמונה הרשמית שמרנית מדי ואינה משקפת את מצב השוק בפועל

אירופה עוברת משלב הפריסה לשלב המימוש הכלכלי

שוק הסיבים האירופי נכנס ב-2025 לשלב בשל יותר. לפי נתוני FTTH Council Europe, שהוצגו בכנס השנתי בשבוע שעבר, במדינות EU39 נספרו בספטמבר 2025 כ-295 מיליון יחידות דיור בפריסת FTTH/B וכ-160 מיליון מנויים, נתונים המשקפים שיעור כיסוי של 79.3%, שיעור אימוץ של 54.4% ושיעור חדירה של 43.1%. גם בקבוצת EU27+UK שיעור הכיסוי כבר הגיע ל-76.8%, עם 191 מיליון יחידות דיור בפריסה ו-105 מיליון מנויים. הנתונים האלה ממחישים כי אירופה כבר אינה נמצאת רק בשלב של בניית רשתות, אלא בשלב שבו האתגר המרכזי הוא להפוך את התשתית שכבר נפרסה להכנסות, לחיבורים בפועל ולהגירת לקוחות מנחושת ומכבלים אל סיבים.

זה גם ההסבר לפער שהמחקר מציג בין רמת הכיסוי הגבוהה לבין שיעורי השימוש בפועל. אירופה כבר פרסה סיבים בהיקפים עצומים, אבל חלק גדול מהבתים שאליהם ניתן להגיע עדיין אינם מייצרים חיבורי לקוחות. גם קצב הפריסה עצמו מתחיל להראות סימני התמתנות, בעוד שמספר המנויים ממשיך לעלות. במובן הזה, השוק האירופי מתקרב לשלב בוגר יותר, שבו המבחן כבר אינו רק כמה מהר אפשר לפרוס, אלא כמה מהר אפשר לחבר לקוחות ולייצר תשואה על ההשקעה.

בישראל לא חולקים רק על הפרשנות אלא גם על חלק מהמספרים

על הרקע הזה, התמונה שעולה ביחס לישראל נראית אגרסיבית יותר. לפי המפעילים בישראל, חלק מהנתונים שהוצגו במחקר אינם משקפים במלואם את מצב השוק המקומי. הדוגמה הבולטת ביותר היא מספר מנויי הסיבים. במצגת עצמה ישראל מוצגת עם כ-1.4 מיליון מנויי סיבים בספטמבר 2025, אך לפי המפעילים בארץ הנתון הזה אינו משקף את מצב השוק בפועל והוא נמוך מהמספר האמיתי. על פי המפעילים בארץ, מספר מנויי הסיבים בישראל כבר עמד באותה תקופה על יותר מ-2 מיליון. אם כך, גם שיעור האימוץ בפועל של הסיבים בישראל היה גבוה יותר מכפי שמשתמע מן המחקר.

גם בהיבט הכיסוי מציגים המפעילים תמונה חזקה יותר. בעוד שהמצגת האירופית מציגה שיעור כיסוי ממוצע של 79.3% במדינות EU39 ו-76.8% במדינות EU27+UK, לפי המפעילים בישראל שיעור כיסוי הסיבים המקומי עומד על כ-95%. הם מוסיפים כי שיעור ה-take up בישראל הגיע לכ-67%, לעומת כ-55% באירופה. המשמעות היא שלא רק שהשוק הישראלי פרס רשתות בקצב מהיר ובהיקף רחב, אלא שגם חלק גדול יותר מהתשתית הזו כבר תורגם ללקוחות מחוברים בפועל.

עומק התחרות בישראל גבוה יותר, וגם זה משנה את התמונה

הבדל נוסף בין ישראל לאירופה נוגע למבנה השוק ולעומק התחרות. לפי הנתונים שהוצגו ביחס לישראל, היקף החפיפה בין רשתות סיבים בשוק המקומי עומד על 2.3 רשתות בממוצע ליחידת דיור. ברוב מדינות אירופה, לשם השוואה, היקף החפיפה נע בדרך כלל בטווח של 1 עד 1.6 רשתות בלבד. לפי אותה בדיקה, ישראל ממוקמת במקום הרביעי מבין מדינות EU39 במדד זה, אחרי צרפת, ספרד ופורטוגל. זהו נתון שממחיש כי בישראל לא מדובר רק בפריסה רחבה, אלא בשוק שבו חלק גדול מהבתים נגיש ליותר מתשתית סיבים אחת, כלומר בתחרות תשתיתית עמוקה במיוחד.

גם מבנה הפריסה עצמו שונה. בעוד שבמרבית מדינות אירופה חלקו של המפעיל הוותיק בכלל יחידות הדיור שנפרסו גבוה מ-50%, בישראל חלקה של בזק במשקי הבית הפרוסים עומד, לפי הנתונים שהוצגו, על 44% בלבד. במקביל טוענים המפעילים כי ישראל ממוקמת במקום הראשון מבחינת שיעור הגידול המצרפי של פריסת רשתות סיבים – נתון שאינו מוצג כך במפורש בשקפי הסיכום המרכזיים של המועצה, אך מבחינתם משקף טוב יותר את עוצמת ההתרחבות של השוק המקומי.

לצד זאת בולט גם הפער בשכבת הטכנולוגיה. בעוד שבאירופה המעבר ל-XGS-PON מתבצע בקצבים שונים בין מדינות, בישראל כבר קיימות שתי רשתות בפריסה ארצית מלאה המבוססות על הטכנולוגיה הזו. לכן, כשמחברים את כל המרכיבים יחד – כיסוי, מספר מנויים, עומק החפיפה בין הרשתות, קצב הגידול בפריסה ושדרוג הטכנולוגיה, מתקבלת תמונה של שוק מקומי מתקדם ותחרותי יותר מכפי שמשתקף מן ההשוואה הגולמית שבמחקר. אם באירופה הסיפור של 2025 הוא מעבר מפריסה למימוש כלכלי, בישראל נראה שהשוק כבר נמצא עמוק יותר בתוך השלב הזה.