משרד התקשורת בונה מחדש את מערך הסייבר: רגולציה אחודה, מפת סיכונים ו-SOC מגזרי

רן קראקו, האחראי על תחום הסייבר במשרד התקשורת, מציג תוכנית להרחבת יכולות ההגנה על מגזר התקשורת: מרכז מגזרי להערכת מצב, איסוף מידע מ-197 חברות, בחינה של מודלים ב-13 מדינות והסתמכות על מסגרות בינלאומיות במקום רגולציה ישראלית מפוצלת

משרד התקשורת מקדם שינוי במערך הסייבר שלו, שבמרכזו הקמת יכולות מגזריות רחבות יותר להגנה על תשתיות התקשורת, מיפוי סיכונים והאחדת הרגולציה. כך עולה משיחה עם רן קרקו, האחראי על תחום הסייבר במשרד, שנכנס לתפקיד לפני כעשרה חודשים לאחר 14 שנות שירות בתפקידי אבטחת מידע וסייבר.

קרקו מתאר יחידה שנמצאת בתהליך בנייה והתרחבות, עם מספר צירי פעולה: רגולציה אחודה ויעילה יותר, הקמת SOC (Security Operations Center) מגזרי שישמש מרכז להערכת מצב סייבר של מגזר התקשורת, פיתוח יכולות מחקר ומדיניות, ומאבק בהונאות פיננסיות. לדבריו, הנהלת המשרד הקצתה משאבים לתהליך, בין היתר לצורך חיזוק כוח האדם והרחבת היכולות המקצועיות.

מפת חום ל-197 חברות

אחד הכלים המרכזיים שעליהם נשען המהלך הוא דרישת המידע שהפיץ המשרד ל-197 חברות במגזר התקשורת. לדברי קרקו, המידע אמור לשמש בסיס למפת חום שתציג את פוטנציאל הנזק למשק, את וקטורי התקיפה המרכזיים ואת שכיחותם.

"הדרישה הזאת, מבחינתי, היא מצפן", אמר. "היא היכולת שלי לייצר מפת חום שאומרת מה פוטנציאל הנזק במשק". לדבריו, קודם יש לזהות את האיום, להעריך את השפעתו ולמדוד את היקפו – ורק לאחר מכן לקבוע במה לטפל תחילה.

הגישה הזאת נועדה להתמודד עם מגוון רחב של תשתיות ושירותים, מכבלי תקשורת תת-ימיים ועד מערכות המשרתות את ציבור הלקוחות. קרקו מדגיש כי החלטות רגולטוריות או טכנולוגיות בתחום אחד עשויות להשפיע על גורמים אחרים, ולכן המשרד מבקש לבחון את ההשלכות לפני קידום צעדים מחייבים.

פחות רגולציות מקבילות, יותר אימוץ מהעולם

קרקו מציב במרכז תפיסתו את הצורך לצמצם את העומס הרגולטורי על חברות התקשורת. כיום, לדבריו, מנהלי אבטחת המידע ומנהלי הרגולציה בחברות נדרשים להתמודד מול כמה רגולטורים, שלעתים מציבים דרישות דומות או משתמשים בשפה רגולטורית שונה ביחס לאותו סיכון.

במקום לנסח בכל פעם מסגרת ישראלית חדשה, הכיוון שמוביל המשרד הוא בחינה ואימוץ מותאם של מסגרות בינלאומיות מקובלות – ובהן מסגרות אמריקאיות ואירופיות. "השימוש בלהמציא את עצמנו מחדש בעוד נייר שפעם הבאה שהוא יתעדכן עוד שבע שנים – אין צורך", אמר קרקו. "יש צורך בהתאמות, אבל לאמץ את רובה של מסגרת מקובלת בעולם – זו הדרך הנכונה".

ביחידה נערך כיום מחקר השוואתי מול 13 מדינות מובילות בעולם. המטרה אינה לייבא מודל באופן אוטומטי, אלא לבחון אילו כלים מתאימים למאפייני שוק התקשורת הישראלי ולכל סוג של איום.

הגישה הזו עשויה לבוא לידי ביטוי גם בתחום הכבלים התת-ימיים. קרקו ציין כי האיחוד האירופי פרסם לאחרונה מסמך המלצות מקיף בנושא, הכולל התייחסות גם להיבטים גיאו-פוליטיים. לדבריו, ישראל יכולה להיעזר במסגרת כזו, אך נדרשות התאמות למציאות המקומית.

בחינה מחודשת של תהליכים קיימים

במסגרת הרחבת האחריות של היחידה, המשרד בוחן גם תהליכים קיימים בענף התקשורת דרך פריזמת סייבר. קרקו לא אישר אם משרד התקשורת שוקל שינוי במבנה ניידות המספרים בישראל, אך ציין כי מתנהלת עבודת מחקר הבוחנת חלופות, השוואות בינלאומיות והשלכות אפשריות של כל מודל.

לדבריו, העיקרון הוא לבחון כל וקטור תקיפה ולבחור את הפתרון המתאים לישראל, ולא לאמץ מודלים מחו"ל ללא התאמה. "ענף הטלקום בישראל הוא שונה", אמר. "קשה מאוד להשוות אותו למדינות אחרות בעולם, אבל ניתן לייצר מטריצה ולבחון איזה פתרון מתאים למדינת ישראל מול כל וקטור תקיפה".

בתוך המהלך הרחב הזה נכלל גם הטיפול בהונאות פיננסיות המנצלות ניוד מספרים והחלפת SIM. משרד התקשורת פועל בנושא בשיתוף עם בנק ישראל, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והמפעילים. קרקו הבהיר כי המשרד מבקש לגבש פתרונות שיצמצמו את התופעה מבלי לפגוע בעקרון ניידות המספרים, אך נמנע מלפרט את המתווה המתגבש.

המסר המרכזי שעולה מדבריו הוא שמשרד התקשורת מבקש לעבור מתגובה נקודתית לאיומים למודל סדור יותר של ניהול סיכונים מגזרי. הצלחת המהלך תימדד לא רק בפרסום מסגרות או הנחיות, אלא ביכולת של המשרד לייצר תמונת מצב עדכנית, לתעדף איומים ולהפוך את המידע לפעולות מעשיות מול חברות התקשורת.