המסמך מ-2024 עולה כעת לאוויר: מפת הדרכים שמאחורי מהלך האנטנות של משרד התקשורת
ההמלצות, שעליהן חתומה מנכ"לית המשרד לשעבר ענבל משש, מתפרסמות לקראת יוזמה להבאת החלטת ממשלה שתפתח נכסים ציבוריים להקמת אתרים סלולריים. חלק ניכר מהסעיפים כבר נמצא בעבודה – ממנהל הדיור הממשלתי ועד כלי ההשוואה של Ookla ומדדי איכות במכרז ה-1,800 מגה הרץ
משרד התקשורת מפרסם כעת את המלצות הצוות הבין-משרדי לקידום תשתיות סלולר מתקדמות, שנכתבו באוקטובר 2024 ועודכנו בנובמבר אותה שנה. העלאת המסמך קשורה למהלך שמקדם המשרד להביא החלטת ממשלה שתפתח נכסים של המדינה וגופים ציבוריים נוספים להקמת אתרים סלולריים שאותה חשפנו רק לאחרונה https://zmanavir.co.il/article/33184.
על המסמך חתומה ענבל משש, שכיהנה אז כמנכ"לית בפועל של משרד התקשורת ועמדה בראש הצוות. חברים בו נציגי משרד התקשורת, האוצר, משרד ראש הממשלה, בנק ישראל, רשות התחרות ורשות החדשנות.
המסמך קובע כי הכיסוי הסלולרי בישראל אמנם רחב יחסית, אך איכות הרשת אינה טובה דיה לצרכים המתרחבים של המשתמשים, בעיקר באזורים מסוימים ובשעות עומס. לפי הערכת משרד התקשורת שנכללה בו, אם רמת ההשקעה ברשתות לא תשתנה, מצבן היחסי של הרשתות בישראל לעומת מדינות אחרות צפוי להידרדר בשנים הקרובות.
אף שההמלצות מתפרסמות באיחור ניכר, חלק לא מבוטל מהן כבר קיבל ביטוי בעבודת המשרד. החלטת הממשלה שמבקשים כעת לקדם בנושא הנכסים הציבוריים היא דוגמה מרכזית לכך, אך לא היחידה.
מהנכסים הציבוריים ועד מדדי האיכות
הצוות המליץ להעמיד לרשות חברות הסלולר ויזמי תשתיות נכסים של המדינה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וחברות תשתית תחבורה, בהסדרים אחידים ובמחירים ידועים מראש. הוא הצביע על המחסור באתרים זמינים ועל עלויות שכירות גבוהות, בעיקר בשטחים עירוניים שבהם נדרשת צפיפות גבוהה יותר של אנטנות.
בהקשר זה כבר מקודם מהלך מול מנהל הדיור הממשלתי להנגשת נכסים ממשלתיים לטובת הקמת אתרים סלולריים. הצעת החלטת הממשלה שאותה מבקש המשרד להביא אמורה להרחיב את העיקרון לגופים ציבוריים נוספים, ולהסדיר גם את אופן התשלום עבור השימוש בנכסים ואת המחלוקות מול בעלי הקרקע.
המסמך ממליץ גם על הקמת מערכת שתציג לציבור את איכות הרשת הסלולרית של כל מפעיל מנקודת מבט צרכנית, על בסיס נתוני crowdsourcing. המלצה זו עומדת ברקע ההתקשרות שמקדם המשרד עם Ookla, שבמסגרתה אמור הציבור לקבל תמונה השוואתית של ביצועי הרשתות לפי אזורים ומדדים כמו מהירות הורדה והעלאה, השהיה ועוצמת קליטה.
המלצה נוספת היא לעבור ממדידת כיסוי בלבד למדידה של איכות וקיבולת בפועל, ולהתאים לכך את חובות המפעילים ואת כלי האכיפה. גם כיוון זה נמצא כיום בעבודת המשרד: במסגרת המחלוקת סביב מכרז תדרי ה-1,800 מגה הרץ נבחנת האפשרות לקשור את ההקצאה בדרישות כיסוי ואיכות מחמירות יותר, לרבות מדדי קליטה לאורך צירי תחבורה ובאזורים שבהם קיימים פערים.
לא רק אנטנות: גם רישוי, תדרים ושיתוף רשתות
הצוות המליץ להעניק לתשתיות סלולר עדיפות תכנונית דומה לזו של חשמל, מים ותקשורת קווית. בין היתר, הוא הציע לשלב תשתיות סלולר כבר בתכנון שכונות, כבישים ומסילות, לקצר הליכי רישוי, להרחיב פטורים מהיתרים ולהפחית היטלים ואגרות.
המלצות נוספות כוללות הקמת מאגר ממוחשב של נכסים זמינים, פתיחת "רצועת חדשנות" לתדרים עבור רשתות פרטיות, קידום סחר משני בתדרים ובחינה מחודשת של מדיניות שיתוף הרשתות שנקבעה ב-2014.
בעניין השיתוף, הצוות הזהיר כי שיתוף ישיר ונרחב בין החברות הגדולות עלול להחליש את התחרות על כיסוי ואיכות ולהפחית את התמריץ להקים אתרים חדשים. לכן הומלץ לבחון מודל שיגביל יותר שיתוף ישיר בין המפעילים הגדולים, לעומת שימוש בתשתית שמעמיד צד שלישי למספר חברות.
המסמך אינו כולל תמונת מצב עדכנית של יישום כל ההמלצות, אך פרסומו כעת הוא חלק מהניסיון של משרד התקשורת לקדם החלטת ממשלה רחבה יותר בנושא תשתיות הסלולר והנגשת נכסים ציבוריים. המהלך מתקדם על רקע מחלוקות והתנגדויות מצד גורמים ממשלתיים לחלק מההסדרים המוצעים, ובפרט לסוגיות הגישה לנכסים והתשלום עבור השימוש בהם. פרסום ההמלצות מבהיר כי מהלכים המצויים כיום על שולחן המשרד – מהנגשת נכסים ציבוריים ועד כלי השוואת איכות הרשתות ותנאי מכרז התדרים הבא – נשענים על המלצות שגובשו כבר ב-2024.
















