לא רק פסי קליטה: משרד התקשורת מבקש לחייב גם מהירות גלישה ברשתות הסלולר
במתווה חדש שהועבר למפעילים נבחנת החמרה של חובות הכיסוי, מעבר למדד קליטה המותאם לדור 4 ו-5 ובדיקה נפרדת של מקטעים בכבישים ארוכים. החברות התבקשו להציג את העלויות ומספר האתרים שיידרשו
משרד התקשורת פתח במהלך לעדכון חובות הכיסוי והאיכות ברשתות הסלולר. בפנייה שהועברה למפעילים מבקש המשרד להחליף מדדי קליטה שנקבעו לפני יותר מעשור, להחמיר את הבדיקה בכבישים ובמסילות, ולבחון לראשונה מדד שיבדוק אם המנוי מקבל מהירות גלישה מינימלית – ולא רק אם הטלפון שלו מחובר לרשת https://zmanavir.co.il/article/32571.
מדובר עדיין במסמך לקבלת התייחסויות ולא בהחלטה סופית. החברות התבקשו להגיש עד 26 באוגוסט ניתוח מפורט של כל אחת מהחלופות: כמה אתרים חדשים או שדרוגים יידרשו, מה תהיה עלות ההשקעה וההפעלה, ובאילו לוחות זמנים אפשר יהיה ליישם את השינויים. במסמך נכתב כי ההוראות עשויות להיקבע ברישיונות, בחקיקת משנה או במסגרת הליך מכרזי ובהמשך לו.
החובות הקיימות בדור 4 כבר מחייבות כיסוי של 99% מאוכלוסיית ישראל ולפחות 95% משטח אזור השירות. אלא שבמשרד סבורים כי מדדי הכיסוי שנקבעו בעבר אינם מספקים עוד תמונה מלאה של השירות: רשת יכולה להציג קליטה, אך המנוי עדיין עלול להיתקל בגלישה איטית או בחוויית שימוש חלשה.
RSRP במקום RSSI, ובחינה מחמירה יותר בכבישים
הצעד הראשון הוא מעבר ממדד RSSI למדד RSRP, המקובל ברשתות דור 4 ודור 5. לפי המשרד, RSSI שייך בעיקר לעידן רשתות דור 2 ודור 3, בעוד RSRP יאפשר מדידה אחידה ורלוונטית יותר לרשתות הנוכחיות.
במקום חובת סף קליטה בתוך מבנים, שהמשרד מבקש לבטל, מוצעת החמרה של סף הקליטה מחוץ להם. במשרד מסבירים כי איכות הקליטה בתוך דירה, משרד או בניין תלויה בגורמים שאינם בשליטת המפעיל – כמו חומרי הבנייה, עובי הקירות ומיקומו של המשתמש – ולכן קשה מאוד לאכוף דרישה כזו. ההנחה היא שסף מחמיר יותר מחוץ למבנה ישפר גם את הסיכוי לקליטה סבירה בתוכו.
מוצעות שתי חלופות לספי הקליטה. בתחום 700 מגה הרץ, למשל, מדובר על מינוס 103 dBm או על חלופה מחמירה יותר של מינוס 101 dBm. בתחומי 1,800 ו-2,100 מגה הרץ מדובר על מינוס 112 dBm או מינוס 108 dBm. החובות יחולו על התדרים שבין 700 ל-2,100 מגה הרץ, ולא על תחומי 2,600 מגה הרץ ומעלה, שנחשבים בעיקר לתדרי קיבולת.
לתדרי 700, 1,800 ו-2,100 מגה הרץ מוצע לתת שלוש שנים לעמידה בדרישות. בתחום 800 ו-900 מגה הרץ מוצעות שנתיים, בכפוף להתקדמות בפינוי מערכת ניצן. תדרי 1,800 ו-2,100 מגה הרץ יוכלו, לפי ההצעה, לשמש חלופה זה לזה לצורך מילוי חלק מחובות הכיסוי.
גם הכללים בצירי התחבורה צפויים להשתנות. כיום כיסוי ממוצע לאורך דרך ארוכה עלול להסתיר מקטעים שבהם אין שירות. לכן, בכביש או במסילה שאורכם עולה על 20 ק"מ, כל מקטע של 20 ק"מ ייבחן בנפרד. בכבישים ארבע-ספרתיים לא יוכל להיוותר רצף בלתי מכוסה באורך העולה על 500 מטר.
הדרישה החדשה: מהירות שנמדדת אצל המנוי
הסעיף בעל המשמעות הרחבה ביותר הוא דרישה חדשה למדוד את קצב הורדת הנתונים. לא נקבע עדיין יעד אחד, אלא כמה חלופות שעליהן מבקש המשרד את עמדת החברות.
החלופה הראשונה דורשת שלפחות 95% מבקשות הורדת הנתונים בכל סקטור ובכל שעה יסופקו בקצב של 5Mbps לפחות. חלופה שנייה מציבה 20Mbps לפחות ל-90% מהבקשות. בשתי חלופות אחרות המדידה היא ברמת הרשת כולה: 30Mbps לפחות ל-50% או ל-70% מבקשות ההורדה בכל שעה. המשרד אף מאפשר למפעילים להציע מדד אחר, שיתבסס על חוויית המשתמש או על אופן התפלגות העומס ברשת. ייתכן שבסופו של דבר יאומצו כמה דרישות במקביל.
לצד זאת, מוצע להקשיח גם את מדדי האמינות. שיעור השיחות החסומות ושיעור השיחות הנופלות לא יעלו על 1% בכל שעה קלנדרית, במקום תקרה של 2% בשעת השיא הקבועה כיום.
המסמך מעביר כעת את הדיון אל המפעילים: האם דרישות איכות כאלה יחייבו תוספת מהותית של אתרים והשקעות, ובאיזה מחיר ניתן יהיה לעבור ממדידת כיסוי על הנייר למדדים שישקפו באופן קרוב יותר את חוויית הגלישה והשיחה של הציבור.
















