ניר דוד: תעבורת המידע לשירות AI גדלה פי 3 בתוך שלושה חודשים
מנכ"ל בזק אומר כי העלייה המהירה בשימוש בבינה מלאכותית מחייבת הרחבה מתמדת של תשתיות הסיבים ורוחב הפס. לדבריו, החברה נערכה גם לתרחיש של הפסקות חשמל נרחבות באמצעות גנרטורים, מאגרי סולר ומכליות תדלוק
הזינוק בשימוש בבינה מלאכותית כבר מורגש בתשתיות התקשורת – ולא רק בחוות השרתים ובשירותים שמפעילות ענקיות הטכנולוגיה. ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר כי תעבורת המידע של אחת מחברות ה-AI שעובדות עם החברה גדלה פי שלושה בתוך שלושה חודשים בלבד.
דוד לא נקב בשם החברה ולא הציג נתון מצרפי לכלל תעבורת ה-AI ברשת בזק, אך השתמש בדוגמה כדי להמחיש את קצב השינוי. "תחשבו על כביש בבוקר, שיש עליו תנועה", אמר. "בשלושה חודשים כמות המידע שעוברת על הכביש הזה גדלה פי שלושה. תחשבו מה קורה לרשת ומה זה מצריך מבזק".
לדבריו, עד לפני חודשים ספורים ההערכה המקובלת הייתה שתעבורת האינטרנט מכפילה את עצמה אחת לשנתיים וחצי עד שלוש שנים. כעת, לדבריו, המציאות משתנה מהר בהרבה – בעיקר סביב השירותים הגדולים המבוססים על בינה מלאכותית.
יותר מידע, בלי בהכרח עוד מקום
דוד אמר כי בזק נדרשת להרחיב שוב ושוב את תשתית הסיבים ואת קיבולת ההולכה שלה כדי להתמודד עם הגידול. עם זאת, הוא העריך כי המעבר לסיבים אופטיים מאפשר להגדיל את נפחי התעבורה בעיקר באמצעות החלפת ציוד בקצות הרשת ובמרכזי הנתונים, בלי צורך בהכרח בהתרחבות פיזית מקבילה של המתקנים.
"הסיב האופטי יכול להעביר כמעט אינסוף תעבורה", אמר. "מה שמשתנה הוא הציוד בקצה". לדבריו, במתקנים של החברה נכנסים אלפי סיבים, שכל אחד מהם מכיל מאות סיבים נוספים ומסוגל להעביר כמויות גדולות מאוד של מידע.
המסר המרכזי של דוד הוא שה-AI אינו רק שירות שפועל בענן. מבחינת רשת התקשורת, כל בקשה לצ'אטבוט, סוכן אוטונומי או כלי AI יוצרת מסלול נתונים בין בית הלקוח או המשרד, רשת הגישה, מרכזי התקשורת ומרכזי המחשוב שבהם מתבצע העיבוד.
AI גם בתוך בזק
דוד הציג שלושה תחומים שבהם בזק עושה שימוש בבינה מלאכותית: שירות לקוחות, ניטור ותפעול הרשת ופיתוח שירותים ללקוחות פרטיים ועסקיים.
לדבריו, החברה מפעילה סוכנים דיגיטליים שמטפלים בחלק משמעותי מהפניות למוקדי השירות, וכן כלי AI שמזהים תקלות ברשת ומאפשרים, בחלק מהמקרים, לשלוח טכנאים ולטפל בהן עוד לפני שהלקוח מדווח עליהן. בתחום השירותים, הוא הזכיר פתרונות סייבר וכלים למוקדי שירות של לקוחות עסקיים.
הטענה הרחבה יותר של דוד היא שהגידול בצריכת AI יעמיד את תשתיות התקשורת בחזית הכלכלה הדיגיטלית. "אנחנו רק בהתחלה של ההתחלה של הצונאמי", אמר, בהתייחסו למהפכת הבינה המלאכותית.
ההיערכות להפסקת חשמל ולפגיעה פיזית
חלק ניכר מדבריו של דוד עסק לא במהירות הרשת אלא בשרידותה. הוא סיפר כי המלחמה הובילה את בזק להרחיב את ההיערכות לתרחישים של פגיעה נרחבת בתשתיות חשמל ותקשורת.
לדבריו, מתקני רשת מרכזיים של החברה מצוידים ביותר מגנרטור אחד, במאגרי סולר תת-קרקעיים ובמכליות תדלוק שיכולות להגיע גם ליישובים קטנים. בחלק מהמתקנים קיימת, לפי דבריו, יכולת הפעלה באמצעות מלאי דלק למשך יותר משבועיים במקרה של הפסקת חשמל.
דוד ציין פגיעה של טיל במתקן של החברה בחיפה במהלך המלחמה, וטען כי אף שהמבנה נפגע, התשתית המשיכה לפעול בזכות מיגון תת-קרקעי וגיבוי חשמלי. "נתנו מענה לשכבה הכי נמוכה של התקשורת – החשמל מצד אחד והמיגון מצד שני", אמר.

















