חוות השרתים לרשות החשמל: אל תענישו פרויקטים אמיתיים בגלל בקשות ספקולטיביות
איגוד חוות השרתים תומך בחיוב יזמים לשלם על קיבולת חשמל, אך מתנגד לתנאים שעלולים, לדבריו, לחסום השקעות בחוות שרתים ובתשתיות AI עוד לפני שהגיעו לשלב המימון והתכנון המלא
איגוד חוות השרתים בישראל, IDCA, תומך בעיקרון שמאחורי השימוע של רשות החשמל לחיבור צרכנים גדולים לרשת ההולכה: מי שמבקש קיבולת חשמל משמעותית צריך להוכיח שהפרויקט מתקדם, לעמוד בלוחות זמנים ולשלם עבור שמירת המקום ברשת.
אלא שהאיגוד מזהיר בתגובתו כי חלק מהתנאים שמציעה הרשות עלולים לייצר את התוצאה ההפוכה – לא רק להרחיק בקשות ספקולטיביות, אלא גם לעצור פרויקטים אמיתיים של חוות שרתים, מחשוב ענן ובינה מלאכותית.
השימוע חל על צרכנים המבקשים חיבור של 50 MVA ומעלה, קבוצה הכוללת בעיקר חוות שרתים. ברשות החשמל מסבירים כי בשנים האחרונות הוגשו בקשות גדולות בהיקפים חריגים, לעיתים בידי יזמים שעדיין לא זכו במכרז, לא השלימו הליכי תכנון או כלל לא יודעים אם יקימו את הפרויקט. כך נשמרת קיבולת ברשת, בזמן שצרכנים אחרים נתקלים במחסור.
מבחינת הרשות, זו אינה רק בעיה תכנונית. הרחבת רשת החשמל ממומנת באמצעות תעריף החשמל שמשלם כלל הציבור, בעוד שחלק מהחיבורים המבוקשים עלולים להישאר על הנייר. לכן מציעה הרשות לקבוע מסלול ייעודי: תוכנית מפורטת כתנאי לבקשת חיבור, תשלום שנתי עבור התחייבות לחיבור, אבני דרך ופקיעת בקשה אם היזם אינו מתקדם.
האיגוד מבקש ודאות לחשמל לפני השלמת התכנון
המחלוקת העיקרית היא על מועד קבלת ההתחייבות. לפי השימוע, כדי להגיש בקשת חיבור מלאה, היזם צריך להציג תוכנית מפורטת המאפשרת להוציא היתר בנייה למתקן, לתחנת המשנה ולקו החיבור.
באיגוד טוענים שהדרישה הזאת יוצרת מלכוד: כדי לגייס מימון ולקדם את התכנון, היזם צריך לדעת שיש לו סיכוי ממשי לקבל חשמל. אך כדי לקבל התחייבות לחשמל, הוא נדרש קודם להשלים תהליך תכנוני ארוך ויקר.
הפתרון שמציע האיגוד הוא התחייבות חיבור מותנית. יזם שהגיע לשלב תכנוני מתקדם יוכל לקבל התחייבות ראשונית, בכפוף לתשלום ולאבני דרך, ורק לאחר אישור התוכנית המפורטת תהפוך ההתחייבות למלאה.
האיגוד חולק גם על מגבלת שבע השנים. בהצעה נקבע כי אם מנהל המערכת מעריך שהחיבור לא יושלם בתוך שבע שנים, הוא לא יוכל להתחייב לחבר את המתקן. לטענת האיגוד, עיכובים כאלה אינם תמיד באחריות היזם: הם יכולים לנבוע מתכנון של קווי הולכה, מאישורי רשויות או מתשתיות שהמדינה עצמה טרם קידמה. לכן הוא מבקש לאפשר התחייבות מותנית גם בפרויקטים ארוכי טווח.
התנגדות להפחתות חשמל כפויות
נקודת חיכוך נוספת היא מנגנון הגמישות שהרשות מציעה. לפי ההצעה, מנהל המערכת יוכל להפחית את ההספק המסופק לצרכן גדול עד שש שעות ברציפות, לאחר הודעה של 24 שעות מראש. הרשות עדיין מתלבטת אם מדובר יהיה בעד 100 או 200 שעות בשנה, והאם ההספק ייקבע לפי 60% מגודל החיבור או לפי 60% משיא הביקוש.
איגוד חוות השרתים מתנגד לכך שההסדר יחול כברירת מחדל. לטענתו, חוות שרתים שמפעילות שירותי ענן, מערכות פיננסיות, שירותים ממשלתיים ויישומי AI אינן יכולות להסתמך על אספקה שעלולה להיחתך בעשרות אחוזים. האיגוד מציע שהמנגנון יהיה וולונטרי, או שיוצע ליזם בתמורה לחיבור מוקדם יותר או להטבה כלכלית.
האיגוד אינו מבקש להסתפק בהגנה על פרויקטים חדשים. הוא קורא גם לבחינה של בקשות ישנות, כולל כאלה שמתחת ל-50 MVA, שלטענתו מחזיקות קיבולת ברשת במשך שנים בלי התקדמות מעשית. במקביל הוא מבקש לפרסם מפות קיבולת זמינה, זמני טיפול בבקשות ופרויקטים מתוכננים ברשת.
הוויכוח הוא למעשה על השאלה מי צריך לקחת את הסיכון הראשון. רשות החשמל דורשת מהיזם להוכיח בשלות לפני שתשמור לו מקום ברשת. האיגוד דורש מהמדינה לתת ליזם ודאות מוקדמת יותר, כדי שיוכל להתקדם בתכנון ובמימון. ההכרעה בשימוע תקבע עד כמה יהיה קל – או קשה – להקים בישראל תשתיות מחשוב גדולות בשנים הקרובות.
