מנכ"ליות ענקיות התקשורת באירופה דורשות סמכות לחסום אתרי התעללות בילדים
Vodafone, Orange, BT ו-Telenor פנו לראשי האיחוד האירופי בדרישה למסגרת חוקית אחידה לחסימת אתרי אינטרנט פתוחים שבהם זוהה חומר פדופילי. המפעילות מדגישות: לא מדובר בסריקת הודעות פרטיות, אלא בחסימה זמנית של כתובות שכבר אומתו – עד להסרת התוכן ממקורו
ארבע ממנכ"ליות קבוצות התקשורת הגדולות באירופה פנו השבוע לראשי מוסדות האיחוד האירופי בקריאה לחקיקה דחופה שתאפשר לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתרים שבהם אותר ואומת חומר של התעללות מינית בילדים – CSAM.
על המכתב הפתוח חתומות מרגריטה דלה ואלה, מנכ"לית Vodafone; כריסטל היידמן, מנכ"לית Orange; בנדיקטה שלברד פסמר, מנכ"לית Telenor; ואליסון קירבי, מנכ"לית BT. המכתב נשלח לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, לנשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מצולה ולנשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה.
רשימה אירופית אחת, חסימה רק לאחר אימות
המפעילות מבקשות להקים רשימה אירופית מתואמת של דומיינים וכתובות URL שבהם נמצא חומר אסור. לדבריהן, הרשימה תתבסס על זיהויים של גופים מהימנים, בהם מוקדים לאומיים, רשויות אכיפה וגופים מקצועיים, ולא על החלטה עצמאית של חברת תקשורת.
הדרישה השנייה היא לעגן בחקיקה בסיס מפורש לחסימת הגישה לאתרים מהרשימה, במקרים שבהם התוכן עדיין לא הוסר מהשרת שבו הוא מאוחסן. כיום, לטענת החברות, המצב המשפטי באירופה משתנה ממדינה למדינה ואינו מעניק ודאות מספקת למפעילים המבקשים לבצע חסימה כזו.
לפי המכתב, הסרת החומר מהמקור היא הפתרון המועדף, משום שהיא מעלימה את התוכן מהרשת עצמה. ואולם, עד להסרתו, חסימת הגישה מצד ספקיות האינטרנט עשויה למנוע חשיפה לתוכן ולצמצם את הפצתו. החברות מציינות כי ב-2024, 62% מדפי ה-CSAM המאומתים שאותרו בידי Internet Watch Foundation אוחסנו במדינות האיחוד האירופי.
המפעילות דורשות שההסדר יכלול פיקוח עצמאי, חובת שקיפות, הודעה למשתמש על חסימה ומנגנון ערעור ותיקון במקרה של חסימת יתר. הן גם מבקשות לקבוע במפורש שהסמכות תוגבל לחומר התעללות מינית בילדים שאומת, ולא תורחב לקטגוריות תוכן אחרות ללא חקיקה חדשה.
בין הגנת ילדים לחשש מפגיעה בפרטיות
הפנייה מגיעה בזמן שהאיחוד האירופי עדיין מתקשה להגיע להסכמה על מסגרת קבועה למאבק בהפצת תכני התעללות מינית בילדים ברשת. ההסדר הזמני שהתיר לשירותים מקוונים לבצע פעולות וולונטריות לאיתור תוכן כזה הוארך עד אוגוסט 2027, אך הדיון על פתרון ארוך טווח נותר טעון – בין היתר בשל חששות לפגיעה בפרטיות, בהצפנה ובסודיות התקשורת.
במכתב הנוכחי מנסות חברות התקשורת לשרטט גבול ברור: לא דרישה לסריקה של שיחות או הודעות פרטיות, אלא אפשרות לחסום אתרים ברשת הפתוחה, ורק לאחר שהתוכן בהם כבר זוהה ואומת בידי גורם מוסמך.
החברות מזהירות כי חומרי התעללות בילדים ממשיכים להיסחר ברשת בהיקף נרחב. הן מפנות לנתוני CyberTipline של NCMEC, המקבל מדי שנה עשרות מיליוני דיווחים, ובשנה אחת תועדו בו יותר מ-100 מיליון קבצים. כעת הן מבקשות מהאיחוד האירופי להכריע אם לספקיות הגישה לרשת תינתן סמכות פעולה אחידה – ומוגבלת – עוד לפני שהתוכן יוסר מהשרתים עצמם.
