אוקלה בדרך להבחין בין דור 3 לדור 4 ו-5: משרד התקשורת מבקש למנוע הטיה בהשוואת הרשתות
המשרד צפוי לפרסם בקרוב את החלטתו הסופית על אופן שיקוף נתוני המפעילים לציבור, על בסיס מדידות Ookla ולאחר שימוע שקיים בנושא. לפי המסתמן, המדדים יפרידו בין רשתות דור 3 לרשתות דור 4 ו-5 – אך עדיין יידרשו להתמודד גם עם פערי תדרים, מכשירים וכיסוי בין קבוצות אוכלוסייה
משרד התקשורת צפוי לפרסם בקרוב את החלטתו הסופית לגבי האופן שבו ישוקפו לציבור ביצועי חברות הסלולר, על בסיס מדידות Ookla ולאחר השימוע שערך בנושא. כך נודע לזמן אוויר. לפי המסתמן, אחת ההחלטות המרכזיות תהיה להציג בנפרד את ביצועי דור 3 ואת ביצועי דור 4 ו-5, כדי למנוע מצב שבו נתוני הרשתות הישנות מעוותים את התמונה הכוללת.
דור 3, שעדיין לא נסגר בישראל, מספק יכולות מוגבלות משמעותית בהשוואה לדורות המתקדמים. ערבוב של מדידות שבוצעו עליו עם מדידות מדור 4 ו-5 עלול להוריד את התוצאה הממוצעת של מפעיל, גם כאשר ביצועי הרשת המתקדמת שלו שונים לחלוטין.
במשרד קיבלו את העיקרון שהעלו המפעילים, ולפיו השוואה לציבור צריכה להתחשב בטכנולוגיה שעליה בוצעה המדידה. ההפרדה צפויה לאפשר לצרכן להבין אם תוצאה חלשה נובעת מחיבור לרשת דור 3 או מביצועים חלשים של רשת דור 4 ו-5 עצמה.
לא רק טכנולוגיה: גם המכשיר והמקום שבו מתבצעת המדידה
אלא שגם הפרדה לפי דורות אינה פותרת את כל הקושי. נתוני Ookla מבוססים על בדיקות שמבצעים משתמשים בפועל, ולכן הרכב המשתמשים בכל אזור משפיע על התוצאה. כך למשל, במגזר החרדי שיעור מכשירי דור 5 נמוך יותר בהשוואה לאוכלוסיות אחרות, בין היתר בשל שיעור גבוה יותר של מכשירים כשרים ומכשירים ותיקים. מדד המבוסס על כלל הבדיקות באזור כזה עלול לשקף במידה מסוימת גם את תמהיל המכשירים – ולא רק את איכות הרשת.
סוגיה נפרדת היא איכות הכיסוי בחלק מהיישובים הבדואיים. באזורים שבהם הכיסוי הסלולרי חלש או מקוטע, מדידת מהירות לבדה אינה בהכרח מסבירה את חוויית המשתמש: לעתים הבעיה היא היעדר קליטה מספקת, חיבור לדור ישן או מעבר תכוף בין אתרים ורשתות. לכן, הצגת נתונים ברמת אזור או יישוב תדרוש זהירות בפרשנות, במיוחד אם המטרה היא לייצר השוואה צרכנית פשוטה.
הפער בתדרים עשוי להישאר בתמונה
הוויכוח בין המפעילים למשרד אינו מסתכם בדור 3. קיימים גם פערים בהחזקות התדרים וברשתות הפעילות, במיוחד בתדרים נמוכים המשפיעים על כיסוי וחדירה למבנים.
PHI, המיזם המשותף של פרטנר והוט מובייל, מפעילה תדרים ב-700 וב-900 מגה הרץ. תדרים נמוכים מעניקים יתרון בכיסוי למרחק ובחדירה למבנים. מנגד, פלאפון וסלקום עדיין מפעילות מספר מצומצם של אתרים ב-850 מגה הרץ, אך עדיין אינן מפעילות אתרי סלולר מסחריים בתחום 800 מגה הרץ באופן רחב. פלאפון פועלת להרחבת כמות האתרים ב – 800 מגה הרץ בעשרות אתרים נוספים כפי שחשפנו https://zmanavir.co.il/article/33197, ואילו סלקום ממתינה לפתרון מחלוקות מול משרד התקשורת.
שתי החברות אמורות לקבל הקצאות בתחום 800 מגה הרץ, אולם מימושן תלוי בפינוי ובהסדרה של רשת ניצן המשטרתית ובפריסת הרשת החדשה. עד אז, גם מדד שיוצג רק עבור דור 4 ו-5 עשוי לשקף יתרון מובנה של מפעיל המחזיק בתדרים נמוכים פעילים.
ההחלטה הצפויה תהיה צעד חשוב לקראת פרסום מדדי איכות הרשתות, שאמורים להשתלב במהלך הרחב יותר של משרד התקשורת לקביעת דרישות איכות במסגרת מכרז תדרי ה-1,800 מגה הרץ. השאלה המהותית תהיה אם המשרד יסתפק בפרסום ממוצעים, או יאפשר לציבור לראות תמונה מפורטת מספיק – לפי טכנולוגיה, אזור וסוג מדד – כדי להבחין בין בעיית כיסוי, תמהיל מכשירים וביצועי רשת בפועל.
