המחלוקת בין סלקום להוט וקרן תש"י בנוגע לאחזקותיהן המשותפות ב-IBC מעמידה בספק את השלמת עסקת מכירת השליטה בחברה. שני הצדדים הצטיידו בחוות דעת משפטיות המצדיקות את עמדותיהם, וכל עוד המשבר נמשך, מתקשים הגורמים המתעניינים ברכישת חלקיהן של הוט ותש"י לקבוע את שווי החברה.
הוט וקרן תש"י החליטו להעמיד למכירה את אחזקותיהן ב-IBC, המהוות 23.3% כל אחת. יחד עם סלקום, שלוש החברות מחזיקות ב-70% מהחברה, כאשר את היתרה מחזיקה חברת החשמל. לסלקום שמורה האופציה לחייב את הוט לרכוש את חלקה, או לחלופין להצטרף לעסקת מכירת המניות אם תמצא את המחיר מתאים. בשלב זה, סלקום נוקטת בגישת המתנה עד שהוט ותש"י יודיעו על הסכמתן למכירת חלקן ועל המחיר המוצע.
במקביל, התגלעה מחלוקת חריפה בין הצדדים בעקבות החלטת IBC להרחיב את פריסת התשתית ל-2.4 מיליון משקי בית. על פי הסכם ה-IRU, סלקום מחויבת לרכוש 15% מקווי IBC ולשלם עבורם גם אם לא תצליח לאכלס אותם בלקוחות. סלקום, המיוצגת על ידי משרד גורניצקי, טוענת כי ההסכם תקף רק ל-2 מיליון משקי בית. מנגד, הוט דוחה עמדה זו וטוענת כי סלקום מחויבת להשקיע בהתאם להחלטות דירקטוריון IBC, כולל ההרחבה ל-2.4 מיליון משקי בית. הוט מחויבת ל – IRU של 25% קווים, אך היא גם משמשת כקבלנית הביצוע של הפריסה ובכך מפצה על ההתחייבות הקיימת.
בין המשקיעים המתעניינים ברכישה נמצאות קרן נוי, קרן קיסטון, וייתכן שגם קרן ג'נריישן. עבור כל אחת מהקרנות, שווי החברה משתנה בהתאם לפרשנות הסכם ה-IRU של סלקום. לפיכך, יהיה הכרח לפתור את המחלוקת בטרם תושלם העסקה.
IBC מייצרת תחרות משמעותית לבזק בזכות פריסת הסיבים הרחבה שלה. בזק צפויה להגיע לפריסה של מעל ל – 2.5 מיליון משקי בית והיא אף מדברת על פריסה של 2.7 מיליון, ולכן IBC רוצה להבטיח שתהיה לה פריסה ככל הניתן יותר דומה אליה.
