האיחוד האירופי בוחן את השאלה האם ניתן לחייב את חברות הטכנולוגיה הגדולות הצורכות רוחבי פס בהיקפים גדולים, לשאת בחלק מעלויות ההקמה של תשתיות תקשורת מתקדמות, גם בסלולר וגם בנייח. ידיעה על כך פורסמה אמש בבלומברג. מדובר בחברות כמו גוגל ונטפליקס, פייסבוק וכו'.
לפי טיוטת מסמך שנחשפה ההצעות הן חלק מחזון "שיתוף הוגן" של הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, שעלול לדרוש מעסקי טכנולוגיה גדולים, המספקים סרטוני סטרימינג ושירותים עתירי נתונים אחרים, לעזור לשלם עבור התעבורה שהם מייצרים. טיוטת המסמך, שהיא חלק מהתייעצות עם התעשייה, הציעה שחברות עשויות לתרום לקרן כדי לקזז את העלות של בניית רשתות סלולריות 5G ותשתיות סיבים, כמו גם יצירת מערכת חובה של תשלומים ישירים מענקיות טכנולוגיה למפעילי טלקום.
הצעה קונקרטית עדיין רחוקה, למרות שהיא כבר יצרה מחלוקת. הרגולטור לתקשורת אלקטרונית של האיחוד האירופי מצא באוקטובר כי אין "אין ראיות" לכך שפלטפורמות כמו נטפליקס או יוטיוב צריכות לשלם לחברות טלקום כדי להשקיע בתשתית אינטרנט, ואמר כי מהלך כזה עלול לגרום ל"פגיעה משמעותית באקוסיסטם האינטרנטי". דובר הנציבות האירופית סירב להגיב.
צריכת ה – DATA ברשתות גדלה תמידית ולקראת כניסת טכנולוגיות חדשות כגון מטאוורס ועולמות בינה מלאכותית, והמעבר המהיר לפתרונות ענן מביאים עימם צורך לתקשורת רחבת פס יותר ויותר.
אלא שמנגד המפעילים לא תמיד יכולים ליהנות מכך. הם משמשים כצינור בלבד שאותו הם נאלצים להרחיב כל הזמן כדי לענות על ביקושים והתוצאה היא שלא תמיד הם יכולים לעמוד בהחזר ההשקעה הכבד הכרוך בכך. מנגד, עומדת סוגיית נייטרליות הרשת שבאירופה חוששים לגעת בה, בעיקר מפני החשש שמפעילים ייאלצו לנקוט באמצעים שונים לוויסות התנועה כך שמי שמשלם להם יקבל עדיפות בתעבורה על חשבון מי שלא.
נדגיש כי סוגיית השימוש בתשתיות תקשורת מתקדמות ומי ישא בעלויות ההקמה של תשתיות אלה, כאשר שחקני טכנולוגיה גדולים רק מנצלים אותה מבלי לשלם עליה – כבר נדונה כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. במדינות רבות בעולם מתקיים דיון האם הממשלות נדרשות לסייע בהקמת רשתות תקשורת מתקדמות בעיקר בפריפריה, ומפעילים כבר פונים ומנסים לדחוף לכיוון.
בישראל הסוגיה גם כן קיימת אבל הגישה שמוביל משרד האוצר היא של סירוב מוחלט למימון חברות פרטיות בתחום התקשורת למרות שלעתים מדובר במימון שמיועד לפריפריה. משרד התקשרת ניסה כמה פעמים לשכנע את האוצר להזרים כסף לטובת פרוייקטים בתחום תשתיות התקשורת אך ללא הצלחה. האוצר היה מוכן לשקול דחייה בתשלומים או לעתים ויתור על תשלום שהוא מקבל מהתעשייה למשל, כמו בנושא האגרות בדור החמישי – אבל לעולם לא היה מוכן לוותר על ההכנסה הקבועה מאגרות תדרים בכלל.
















