באופן לא שגרתי משרד התקשורת התערב בסכסוך הכספי בין בזק לספקיות האינטרנט

משרד התקשורת נקט השבוע בצעד חריג והתערב במחלוקת מסחרית בין חברת בזק לבין ספקית האינטרנט גילת טלקום. במכתב ששלח מימון שמילה, מנהל מינהל הנדסה ויו"ר צוות יישוב חילוקי דעות (יח"ד) במשרד התקשורת, הורה המשרד לגילת טלקום להפסיק את עיכוב התשלומים לבזק עבור שירותי גישה רחבת-פס (BSA) ברשת הסיבים האופטיים.

הסכסוך החל לאחר שגילת טלקום, יחד עם ספקיות אינטרנט נוספות, החלה להפחית באופן חד-צדדי את התשלומים לבזק. זאת, בעקבות מכתב שפרסם אלעד מקדסי, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ב-24 ביולי 2024. במכתב זה, קרא מקדסי לבזק לפעול באופן שוויוני מול כל ספקי השירות ולהציע הסכמים דומים לאלו שנחתמו עם חברת פרטנר.

גילת טלקום טענה כי בהתאם להסכם בין בזק לפרטנר, שאושר על ידי משרד התקשורת, יש להפחית משמעותית את העלויות שגובה בזק עבור שירותי הסיבים האופטיים. לטענת החברה, המחירים הגבוהים פוגעים בתחרות ומקשים עליה להתחרות בשוק הסיטונאי.

בזק, מצידה, פנתה למשרד התקשורת בתלונה על התנהלות הספקיות, וטענה כי הן "עושות דין לעצמן" ופועלות בניגוד להסכמים הקיימים.

בהחלטתו, שניתנה על דעת מנכ"לית המשרד עינבל משש, קבע משרד התקשורת כי על החברות לפעול בהתאם להנחיות וההוראות הקיימות, ללא תנאים מוקדמים. המשרד הדגיש כי יש להעביר תשלומים בהתאם לתעריפים שאושרו עד כה, וכי כל חישוב אחר שטרם אושר על ידי המשרד או לא סוכם בין הצדדים אינו תקף.

עם זאת, המשרד לא התעלם מטענות גילת טלקום וספקיות אחרות בנוגע למחירים. שמילה הורה לצדדים לקיים משא ומתן ולהתכנס להסכמה מקובלת, בהתאם למכתבו של סמנכ"ל הכלכלה. החברות נדרשו לדווח למשרד עד ל-1 באוקטובר 2024 על קיום הפגישות ותוצאותיהן.

המשרד אף רמז על אפשרות לשינויים עתידיים בתעריפים, וציין כי אם יימצא לנכון לבצע שינויים בעקבות בדיקות שמתבצעות, יפורסמו הנחיות בהתאם, לרבות לעניין משטר התשלומים הנהוג עד כה.

מהלך זה של משרד התקשורת מהווה התערבות חריגה בסכסוך מסחרי בין חברות תקשורת. בעבר, המשרד נהג להימנע מהתערבות ישירה בסכסוכים כאלה, ולהפנות את הצדדים לבתי המשפט. ההחלטה להתערב במקרה זה מעידה על חשיבותו של הנושא ועל הרצון של המשרד להבטיח את המשך התחרות בשוק התקשורת הישראלי.

ההחלטה צפויה להשפיע לא רק על גילת טלקום ובזק, אלא גם על ספקיות אינטרנט נוספות ועל שוק התקשורת בכללותו. היא מדגישה את המתח המתמשך בין הרצון לעודד תחרות לבין הצורך לשמור על יציבות השוק ועל כיבוד הסכמים קיימים.