איציק בסלו, יו"ר ועד העובדים של בזק, אנחנו נפגשים גם השנה בפתח חגי תשרי, רגע אחרי שבעלי השליטה בבזק, קרן סרצ'לייט מימשו חלק גדול מאחזקתם, וככל הנראה צפויים למכור את היתרה בקרוב, ורבים שואלים את עצמם מאיפה היה לכם החזון כבר לפני למעלה משנתיים לצפות את המהלך ולחתום על הסכם חסר תקדים של ירידה משליטה שמזכה את העובדים בהטבות משמעותיות?
"כולנו בוועד העובדים ותיקים מאד בחברה, וכולנו ראינו כבר דבר אחד או שניים. לי היה ברור, כמו לאחרים, שקרן סרצ'לייט כמו בעלי שליטה קודמים באה לסיבוב בבזק. בסוף מדובר בקרן השקעות פרטית שצריכה להשיא תשואה למשקיעים שלה. זה בדרך כלל לוקח 5-6 שנים והם לוקחים את הרווחים והולכים. בעבר נעשו טעויות עם בעלי שליטה אחרים, שהבטיחו הרים וגבעות וברגע האמת נעלמו. לי היה חשוב שהפעם נקדים את המאוחר ונסגור מראש את התנאים לירידה משליטה, וזה מה שעשינו. חתמנו על הסכם שמבטיח שמירה על האיתנות הפיננסית של החברה ומונע נסיונות לנסות לרוקן את הקופה, ויחד עם זה מבטיח מענקים לעובדים ותוספת משמעותית לקצבה לעובדים שיצאו לפרישה מוקדמת החל מאמצע 2023".
– בתקופה האחרונה, ואולי בעיקר אחרי מינויו של תומר ראב"ד לתפקיד היו"ר, הייתה לך לא מעט ביקורת כלפי סרצ'לייט, אני מניח שכעת כשהם צפויים לעזוב יש אנחת רווחה בחברה?
"בהחלט. עם השנים בתפקיד כמו שלי אתה לומד לראות את הפער בין התדמית החיצונית של מנהלים כאלה ואחרים, וגופים כאלה ואחרים, ואיך הם באמת מתפקדים בחדרי חדרים. לקרן סרצ'לייט הייתה את התבונה לרכוש את השליטה בבזק בזמנים הקשים של החברה, במחיר מאוד זול, אבל האם מעבר לזה הייתה להם תרומה ממשית להתנהלות של החברה, התשובה היא חד משמעית לא. נכון שחשבתי ואני עדיין חושב, שההחלטה שלהם על מינוי הנציג שלהם בדירקטוריון לתפקיד היו"ר הייתה טעות קשה, שהחברה שילמה ומשלמת עליה מחירים. בסופו של דבר אנחנו פוגשים את האנשים האלה ביום יום ולא את התדמית שהם מנסים לצייר דרך יועצי תקשורת, וביום יום יש בבזק הרבה מאוד נושאים הדורשים ניסיון רב ושיקול דעת שחסר מאד. סרצ'לייט ידעו שהם בדרך החוצה והיה חשוב להם שיהיה בן אדם שלהם בתפקיד היו"ר ולא משנה מיהו ומה הניסיון שלו, ולצערי חלק מהגופים המוסדיים היו פאסיביים ולא עצרו את זה".
– ביקום מחזיקה כרגע קצת מעל 15%, מה צפוי לקרות עכשיו כשביקום תרד לאחזקה של מתחת ל- 15% בבזק?
"ע"פ המתווה שנקבע, ביקום התחייבה בכתב שברגע שהיא יורדת מתחת ל – 15% שניים מתוך שלושת הדירקטורים מטעמה יתפטרו מיד, והיא תהיה אחראית לכך שלא יופעל על ידה כל אמצעי שליטה או שאפילו יהיו סממנים כלשהם שעלולים להיחשב כסממני שליטה. כלומר מייד עם הירידה מתחת ל -15% סרצ'לייט באמצעות ביקום לא יהיו מעורבים עוד בניהול החברה בשום צורה".
– ומה לגבי היו"ר ראב"ד, יש גורמים שטוענים שהוא נשמע אומר שהוא מעוניין להישאר בתפקידו גם לאחר הירידה של סרצ'לייט משליטה?
"אני לא רואה שום אפשרות למצב כזה. זה עומד בסתירה לכל ההתחייבויות שסרצ'לייט נתנו ואני לא מניח שהם יתנו למצב כזה לקרות. גם אם הוא יתפטר מתפקידו בביקום או יתנתק מסרצ'לייט זו עדיין הפרה של התחייבות כתובה. אני רואה בהתחייבות של סרצ'לייט שלא להחזיק כל סממני שליטה בבזק לאחר הירידה מתחת ל – 15%, קודם כל את העובדה שהם צריכים לוותר על תפקיד היו"ר מטעמם שהוא סממן השליטה הכי משמעותי. אני לא רואה מצב כזה, ולא רוצה להיכנס לתרחישים היפותטיים. אני מאמין שסרצ'לייט ימלאו את כל ההתחייבויות שלהם קודם כל כי זה גם אינטרס שלהם. הם לא ירצו שיישאר נציג שלהם בתפקיד יושב הראש לאחר שהם מוכרים את האחזקות שלהם בחברה. בכל מקרה אנחנו כמובן נעמוד על זה ולא נאפשר כל סטייה ולו הקטנה ביותר מההתחייבויות שניתנו. אם בכל זאת זה יקרה אני מבטיח שסרצ'לייט יפגשו התנהלות שהם לא הכירו עד היום מצידנו, שתגרום להם למהר ולמלא את כל ההתחייבויות שנתנו".
נעיר כי בענין זה נשמעה טענה שהיתר האחזקה שיועבר לסרצ'לייט עם פקיעת היתר השליטה יאפשר את המשך כהונתו של ראב"ד, מנגד גורמים המכירים את התהליך מקרוב טוענים כי סרצ'לייט התחייבה באופן חד משמעי כי עם הירידה מ 15% היא לא תחזיק יותר כל אמצעי שליטה בחברה, וכי משרת היו"ר בה מחזיק ראבד המשמש כדירקטור מטעם סרצ'לייט היא אמצעי שליטה ברור, ולכן יאלץ להתפטר מתפקידו שאם לא כן תעבור סרצ'לייט על התחייבות מפורשת שנתנה.
– ומה יהיה אחר כך?
"מרגע שביקום תרד משליטה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה, ובעלי השליטה בבזק יהיו למעשה הגופים המוסדיים הגדולים. לצערי עד היום ראינו פאסיביות כמעט מוחלטת של הגופים הללו, גם במקרים שבהם ההתערבות שלהם הייתה נחוצה ואפילו קריטית. אני מניח שבעתיד הקרוב נראה אותם הרבה יותר אקטיביים, פשוט כי לא תהיה להם ברירה. בכל מקרה, אנחנו בוועד העובדים נהיה הרבה יותר אקטיביים מבעבר ונפעל בנחישות להבטיח שמתקבלות ההחלטות הנכונות ביחס לעתידה של החברה".
– בשנים האחרונות היו לא מעט שמועות על גורמים כאלה ואחרים שבחנו לרכוש את השליטה בחברה. אפילו פורסם שבשלב מסוים הייתה עסקה שהתקדמה ונפלה בסופו של דבר. האם הייתם מעורבים במהלכים האלה?
"אנחנו בטח לא יודעים על כל בדיקה או גישוש כזה או אחר, אבל אפשר להניח שאף גורם רציני לא יכנס למהלך של השקעה בחברה כמו בזק בלי לדבר עם ועד העובדים לפני כן. זה היה גם בעבר ואני מניח שזה יהיה גם בעתיד. אנחנו יכולים להיות שותפים מאד טובים כשמדובר במהלכים שטובים לחברה ולעובדים, אבל אנחנו יודעים גם לפעול בנחישות ובתקיפות לסכל כל מהלך או גורם שבעינינו מזיק לחברה".
– האם כל הקונספט של חברה ללא גרעין שליטה נראה לך בכלל מתאים לבזק, או שאולי לבזק מתאים בכלל להתנהל עם בעל שליטה?
"קודם על אני מזכיר שחתמנו על הסכם לשינוי שליטה, ומבחינתנו שני המודלים מקובלים. אני כמובן לא פוסל מודל ללא בעל שליטה, אבל במצב כזה חשוב שהחברה תתנהל בצורה נכונה ואחראית. למדנו את הנושא לא מעט. בחברה ללא בעל שליטה מדברים על שלטון מנהלים. אנחנו בטח לא נאפשר שבבזק יהיה שלטון מנהלים, אם לא נהיה בטוחים שמדובר במנהלים אחראיים ומנוסים שידעו לקחת את החברה קדימה. כמו שאמרתי, ההתנהלות במקרה כזה מחייבת גם את הגופים המוסדיים למעורבות גבוהה יותר מהיום".
– מה לגבי הדירקטוריון?
"גם הדירקטוריון בבזק יצטרך לעבור שינוי. במצב של גרעין שליטה מצרפים לדירקטוריון כל מיני אנשים חסרי ניסיון רלוונטי שכל תפקידם הוא לא להפריע לבעל השליטה לשלוט. התנהלות ללא גרעין שליטה תחייב את האסיפה הכללית, ובעצם את הגופים המוסדיים, לאחריות רבה הרבה יותר במינוי דירקטורים בבזק".
– גם אתם בוועד הגשתם לאחרונה תביעה כנגד החברה למנות נציג שני מטעמכם לדירקטוריון. למה בעצם?
"הסכם העבודה בבזק מחייב מינוי שני נציגים מטעם העובדים לדירקטוריון. הייתה הסכמה שניתנה בעבר לתקופה מסוימת לרדת לנציג עובדים אחד, אבל בכל הסכמי העבודה נותרה ההתחייבות למנות שני נציגים, למרות שהיו לא מעט תיקונים בהסכמים מאז. מזה כשנתיים אני פונה ליו"ר הדירקטוריון ומבקש שהחברה תעמוד בהסכם ותאפשר מינוי נציג נוסף מטעם העובדים. למרות שהפגנתי סבלנות רבה מאד, ונתתי לחברה זמן ארוך להיערך למילוי ההתחייבות, זה לא קורה ולכן פנינו לבית הדין לבקש סעד בעניין זה".
– מה לגבי ביטול ההפרדה המבנית, ע"פ דיווח שהוציאה החברה אתם עדיין מנהלים מו"מ בנושא?
"אמרנו כבר בעבר שביטול ההפרדה המבנית הוא מהלך מאד מורכב שמחייב הסתכלות ארוכת טווח. עוד אמרנו שבעיננו לא ניתן יהיה להשלים מהלך כזה עם בעל שליטה כמו סרצ'לייט שנמצא בדרך החוצה ומסתכל רק על טובתו בטווח הקצר, ובטח לא כשבכיסא היו"ר יושב אדם שחסר את הניסיון המתאים. למרות כל זאת, נתנו צ'אנס, ועוד צ'אנס לניסיון הידברות בנושא אבל הוא היה די חסר סיכוי מלכתחילה. בסופו של דבר מדובר במהלך שאם נעשה אותו נכון צפוי להציף הרבה ערך לחברה ולבעלי המניות, אבל זה צריך להיעשות בצורה חכמה ותוך הסכמה עם העובדים. בעניין הזה אנחנו מתואמים באופן מלא עם אלי כהן יו"ר ועד עובדי יס, ומסתכלים יחד על האינטרס המשותף של העובדים בשתי החברות. מדובר במהלך מורכב שאם יעשה באופן פזיז ולא נכון יכול להביא לתוהו ובוהו ולגרום לנזק שאי אפשר יהיה לתקן אותו. במצב הדברים הנוכחי אני לא רואה שניתן להתקדם כל עוד סרצ'לייט בעלי השליטה, ובטח לא כל עוד יושב בכיסאו יו"ר הדירקטוריון הנוכחי. אנחנו מתכוונים להודיע על השעיית המגעים עם החברה, ונחדש אותם אחרי שסרצ'לייט ונציגיה, כולם, יצאו מהחברה".
– רבים חוששים שבתקופה שבזק תפעל ללא גרעין שליטה היא תעבור למעשה לשליטת ועד העובדים. מה אתה אומר על החשש הזה?
"ממש ממש לא נכון. אין לנו שום כוונה לנהל את החברה. תפקידנו לשמור על העובדים ולהבטיח את עתידם, ותפקידם של המנהלים לנהל ולהביא את החברה להישגים ולשיאים חדשים. חשוב לנו מאד שיבחרו מנהלים מתאימים, וכמובן שנסייע להם להצליח בכל דרך, אבל אין לנו שום כוונה להתערב בניהול השוטף של החברה. אפשר לשפוט לפי העבר ולראות שבתקופות שהחברה נוהלה נכון ע"י המנהלים המתאימים, הוועד מעולם לא התערב בניהול".
איציק, היה כרגיל מאד מעניין. שתהיה שנה טובה לך ולכל עובדי בזק
"תודה גדי, שנה טובה".
מבזק סירבו להתייחס לדברים.
תותח על
בעוד שקרנות השקעה הן מקורות הון חיוניים, ביקורת מתמקדת לעתים קרובות באופן שבו האסטרטגיות המונעות על ידי רווחים יכולות להשפיע לרעה על החברות בהן הן משקיעות, ובמיוחד על שיטות של קרנות פרייבט אקוויטי וקרנות גידור אקטיביסטיות.
ניתן לסווג את ההשפעות השליליות כדלקמן:
1. מיקוד לטווח קצר על פני בריאות לטווח ארוך
קרנות השקעה רבות, במיוחד קרנות גידור אקטיביסטיות וכמה חברות פרייבט אקוויטי, פועלות עם אופק לטווח קצר כדי למקסם במהירות את התשואות עבור משקיעיהן. זה יכול ללחוץ על חברות:
לקצץ בהשקעות לטווח ארוך: קרנות עשויות לדחוף חברות להפחית את ההוצאות על מחקר ופיתוח (מו"פ), הוצאות הון או הכשרת עובדים, שהם קריטיים לצמיחה ותחרותיות לטווח ארוך, לטובת רווחים לטווח קצר.
לתעדף ערך לבעלי המניות: המיקוד הוא לעתים קרובות על העלאה מהירה של מחיר המניה או מתן דיבידנדים גדולים, גם על חשבון בעלי עניין אחרים כמו עובדים והקהילה.
ירידת ערך לאורך זמן: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שבעוד שחברות הממוקדות על ידי קרנות גידור אקטיביסטיות עשויות לראות עלייה ראשונית בערך, ערך זה יכול לרדת בהתמדה בשנים שלאחר מכן.
2. חוב מופרז וסיכון פיננסי (במיוחד הון פרטי)
מודל הרכישה הממונפת (LBO), המשמש בדרך כלל על ידי חברות הון פרטי (PE), יכול להזיק לחברה הנרכשת:
נטל חוב גבוה: חברת ה-PE מממנת את הרכישה בעיקר באמצעות חוב, וחוב זה מוכנס לאחר מכן למאזן של החברה הנרכשת. זה משאיר את החברה עם תשלומי ריבית משמעותיים וסיכון פיננסי גבוה.
סיכון מוגבר לפשיטת רגל: חברות שנרכשות על ידי חברות PE נוטות סטטיסטית יותר לפשוט רגל בהשוואה לחברות שאינן בבעלות PE, לעתים קרובות בשל עומס חוב כבד זה.
הפקת ערך: חברות PE עשויות להשתמש בטקטיקות שנויות במחלוקת כמו הזרמת הון מחדש של דיבידנדים, שבהם החברה מנפיקה חוב חדש כדי לשלם דיבידנד לקרן, מה שמגדיל עוד יותר את נטל החוב של החברה בעוד שהקרן מוציאה מזומנים.
3. השפעה שלילית על עובדים ואחריות חברתית
במרדף אחר יעילות רבה יותר ותשואות גבוהות יותר, חברות בבעלות קרנות מתמודדות לעיתים קרובות עם שינויים שליליים עבור כוח העבודה שלהן:
קיצוצי משרות ושכר: מחקרים מראים שחברות שנרכשות על ידי קרנות השקעה, ובמיוחד הון פרטי, חוות לעיתים קרובות ירידה במספר העובדים וירידה בשכר (במיוחד עבור עובדים פחות מיומנים או עובדים שגרתיים) כחלק ממאמצי קיצוץ עלויות ו"ייעול".
ניגוד עניינים: ניגוד עניינים חמור יכול להיווצר בין דרישת הקרן לרווחים גבוהים לבין האינטרסים של עובדי החברה ובעלי עניין אחרים.
אחריות חברתית מופחתת: קרנות גידור אקטיביסטיות ספגו ביקורת על כך שהן מתמקדות בחברות עם תוכניות אחריות חברתית תאגידית (CSR) חזקות, ולוחצות עליהן לצמצם פעילויות אלו לטובת רווחים כספיים טהורים.
4. ממשל תאגידי לקוי וחוסר שקיפות
מבנים מסוימים של קרנות עלולים להוביל לבעיות הקשורות לממשל ואחריות:
ניצול לרעה של ניהול (קרנות נאמנות): בעוד שפחות ישיר כלפי החברה עצמה, חלק מקרנות הנאמנות נקשרו לניצול לרעה של ניהול כמו "churning" (מסחר מוגזם) או "window dressing" (מכירת מפסידים לפני סוף הרבעון כדי לתקן את הספרים), כלומר ניהול לקוי של הנכסים.
חוסר שקיפות (קרנות פרטיות): קרנות פרטיות, כמו קרנות הון פרטיות וקרנות גידור, לרוב פחות מפוקחות ואטומות יותר מקרנות ציבוריות. חוסר שקיפות זה יכול להקשות על בעלי עניין (כולל משקיעים, רגולטורים והציבור) לקבוע את הבעלות האמיתית ולהעריך את הבריאות והנהלים הפיננסיים של החברות שבשליטתן.
בידוד מאחריות: מבקרים טוענים שחברות הון פרטי יכולות לנצל את כל היתרונות כאשר הדברים הולכים כשורה, אך לרוב מבודדות מאחריות פיננסית או משפטית כאשר חברות הפורטפוליו שלהן נכשלות, מה שמעודד התנהגות מסוכנת.