המהלך הרחב לפתיחת קרקעות ציבוריות לאנטנות צומצם לחברות התחבורה הממשלתיות

ההצעה המקורית כללה רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים. בנוסח שהתקבל נותרה תחולה מצומצמת יותר, התשלום עשוי לכלול גם עלויות מטה ולוחות הזמנים ברמ"י התארכו

הצעת ההחלטה שנועדה להסיר חסמים בהקמת אתרי סלולר על קרקע ציבורית צומצמה באופן ניכר ביחס לנוסח המקורי. הטיוטה הראשונה https://zmanavir.co.il/article/33184 ביקשה לקדם תיקוני חקיקה שיחולו על מגוון רחב של מחזיקים ציבוריים, אך בנוסח שהתקבל תחולת החקיקה הוגבלה למקרקעין של חברות תחבורה ממשלתיות.

הנוסח המקורי כלל קרקע ציבורית כהגדרתה בחוק התקשורת, מקרקעין של חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וחברות עירוניות, תאגידים שהוקמו בחוק וגופים מתוקצבים או נתמכים. בתנאים מסוימים הוא ביקש לכלול גם קרקע ציבורית המוחזקת בידי אגודות שיתופיות.

לא הוצע לקבוע תנאים זהים לכל מחזיק. הכוונה הייתה למסגרת משותפת, שתאפשר התאמות לפי סוג המקרקעין, זהות המחזיק וזכויותיו בנכס. ההצעה כללה גם מנגנון להכרעה במחלוקות בין הגוף המחזיק בקרקע לבין חברת תקשורת המבקשת להקים מתקן שידור.

אלא שבנוסח שהתקבל https://zmanavir.co.il/article/33652 נמחקה הרשימה הרחבה. שר התקשורת ושר האוצר יתבקשו לקדם חקיקה הנוגעת לחברות תחבורה ממשלתיות – חברות המשמשות זרוע ביצוע של משרד התחבורה. רשויות מקומיות, חברות עירוניות, חברות ממשלתיות שאינן בתחום התחבורה וגופים ציבוריים אחרים אינם נכללים בשלב זה בתיקון החקיקה המוצע.

עלויות מטה ולוח זמנים ארוך יותר

שינוי נוסף נוגע לתשלום בעד השימוש במקרקעין. בטיוטה המקורית נקבע שהתשלומים ייגזרו מעלויות ישירות בלבד, ללא רכיב רווח. בנוסח שהתקבל נשמר העיקרון של מנגנון מבוסס עלויות, ללא רכיב שנועד להשאת רווחים, אך נקבע כי ניתן להביא בחשבון גם עלויות מטה.

כלומר, התשלום אינו אמור להיקבע לפי שווי השוק של הנכס או לפי רווח שהמחזיק מבקש להפיק ממנו, אך בסיס העלויות האפשרי רחב יותר מזה שהוצע מלכתחילה.

לצד החקיקה המצומצמת נותר המסלול הנפרד של רשות מקרקעי ישראל. צוות בין-משרדי אמור להגיש בתוך 60 יום המלצות בעניין דמי שימוש ודמי שימוש נוספים עבור מתקני סלולר במקרקעי ישראל המוחזקים בידי צד שלישי, לרבות אפשרות לפטור מלא או חלקי מתשלום.

גם כאן חל שינוי בלוחות הזמנים: בטיוטה המקורית נדרש שר הבינוי והשיכון להביא את ההמלצות למועצת מקרקעי ישראל בתוך 30 יום ממועד הגשתן. בנוסח שהתקבל התקופה הוארכה ל-90 יום. הרכב הצוות השתנה אף הוא, ונוספו לו חשבת רמ"י ונציג נוסף של משרד התקשורת.

המהלך עשוי להקל בעתיד על הצבת אתרי סלולר בנכסים של חברות התחבורה הממשלתיות, במיוחד לאורך תשתיות תחבורה. אך אין מדובר בפתיחה מיידית של נכסים לאנטנות: ההחלטה מטילה על השרים לקדם תיקוני חקיקה, והקמת כל אתר תמשיך להיות כפופה לדיני התכנון והבנייה, לחוק הקרינה הבלתי מייננת ולהיתרים הנדרשים.

בהשוואה להצעה המקורית, מדובר במהלך מצומצם בהרבה. הוא אינו מסדיר בשלב זה גישה רחבה לנכסי רשויות מקומיות ולמחזיקים ציבוריים אחרים, שעשויים להיות חלק משמעותי ממאגר האתרים הפוטנציאליים לשיפור הכיסוי הסלולרי.