ישראל עולה למקום 63 בסלולר: במשרד מייחסים חלק מהשיפור לתדרי 800 של פלאפון
בעדכון ספטמבר של מדד Ookla עלתה ישראל ארבעה מקומות בדירוג הסלולרי, לאחר שבאוגוסט דורגה במקום ה-67. במשרד התקשורת מעריכים כי להפעלת עשרות אתרי 800 מגה-הרץ בפלאפון ולהרחבת פריסת האתרים הייתה תרומה לשיפור – אך המדד אינו מאפשר לבודד את השפעתו של כל מהלך
ישראל עלתה למקום ה-63 בעולם במהירות הגלישה הסלולרית, עלייה של ארבעה מקומות לעומת העדכון הקודם, כך עולה מעדכון ספטמבר 2026 של מדד Speedtest Global Index של Ookla. מהירות ההורדה החציונית ברשתות הסלולריות בישראל עמדה על 71.47 מגה-ביט לשנייה.
גם באינטרנט הנייח נרשם שיפור: ישראל עלתה שני מקומות, למקום התשיעי בעולם, עם מהירות הורדה חציונית של 301.72 מגה-ביט לשנייה.
כפי שפרסמנו בזמן אוויר בתחילת החודש, בעדכון אוגוסט דורגה ישראל במקום העשירי באינטרנט הנייח, אך רק במקום ה-67 בסלולר. העדכון החדש מצביע לכן על שיפור בדירוג הסלולרי, גם אם הפער בין ביצועי הנייח לרשתות הסלולריות בישראל נותר גדול.
במשרד התקשורת מעריכים כי השיפור קשור, בין היתר, להרחבת פריסת האתרים הסלולריים ולהפעלת תדרי 800 מגה-הרץ בפלאפון. החברה הפעילה מתחילת השנה עשרות אתרים בתדר זה, שנועד לשפר כיסוי וחדירה למבנים, ובפרט באזורים שבהם תדרים גבוהים מתקשים להגיע לתוך מבנים או לכסות שטחים נרחבים.
תדר 800 יכול לסייע – אך אינו הוכחה לשינוי במדד
ההערכה של משרד התקשורת סבירה, אך אין לראות בה הוכחה לקשר סיבתי ישיר. יתרונו המרכזי של תדר 800 מגה-הרץ הוא בכיסוי רחב יותר, ברציפות שירות ובחדירה טובה יותר למבנים. באמצעות צירוף תדרים הוא עשוי גם לתרום לביצועי הגלישה ולהפחית עומס מתדרים אחרים, אך הוא אינו צפוי לבדו ליצור קפיצה רחבה במהירות ההורדה הארצית.
העובדה שעשרות אתרי 800 כבר פועלים בפלאפון הופכת את המהלך להסבר אפשרי לחלק מהשיפור. עם זאת, מדובר בפריסה של מפעיל אחד בלבד. המדד אינו מפרט כמה תעבורה נשאו אתרים אלה, היכן הם ממוקמים, כמה משתמשים נהנו מהם ובאיזו מידה מכשירי הלקוחות תומכים בצירוף התדר החדש. לכן לא ניתן לקבוע איזה חלק מהעלייה מיוחס לתדר 800, אם בכלל.
הקמה והפעלה של אתרים סלולריים נוספים – ובייחוד אתרי 5G באזורים עמוסים – היא הסבר אפשרי נוסף, ואולי משמעותי יותר. אתרים כאלה מגדילים קיבולת ומפחיתים עומס, אך גם כאן יש להבחין בין אתר שקיבל היתר לבין אתר שהיה פעיל בפועל ונשא תעבורה במהלך תקופת המדידה.
השיפור נמדד מול העולם, לא רק מול ישראל
הדירוג של Ookla אינו משקף חודש בודד, אלא חלון מדידה מתגלגל של שלושה חודשים. עדכון ספטמבר מבוסס על מדידות מיולי עד ספטמבר, ולכן מהלכים שהחלו לפעול לאחר התקופה הזאת אינם יכולים להסביר את התוצאה הנוכחית במלואה.
גם העלייה בדירוג היא יחסית: ישראל יכולה להתקדם אם ביצועיה השתפרו, אך גם אם מדינות אחרות נחלשו או התקדמו בקצב איטי יותר. המדד מבוסס על בדיקות יזומות של משתמשי Speedtest, ואינו מודד כיסוי גאוגרפי, איכות שיחות, קליטה בתוך מבנים או ניתוקים.
לכן, השיפור למקום ה-63 הוא נתון חיובי, אך מוקדם לראות בו הוכחה לכך שהפער המבני בסלולר נסגר. ישראל עדיין רחוקה ממעמדה באינטרנט הנייח, והמשך השיפור תלוי בהרחבת הכיסוי והקיבולת בכלל הרשתות – לא רק בהפעלת תדר חדש אצל מפעיל אחד.
