מחר הוא היום האחרון להגשת התגובות לתזכיר חוק השידורים במתכונתו החדשה תחת שר התקשורת שלמה קרעי. בחוות דעת ששלחו עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, ביחד עם ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הם יוצאים בביקורת חריפה על התזכיר וקובעים כי הצעת חוק התקשורת כוללת שינויים מהותיים ביחס לתזכיר 2022. חלק מהשינויים נועדו ליישם את המלצות ועדת פולקמן, אחרים נועדו לקדם תחרות בשוק השידורים וחלקם נועדו לפוליטיזציה של הפיקוח על השידורים.
חלק מהשינויים בתזכיר עוררו ביקורת בטענה שהם פוליטיים ולא מקצועיים. ביקורת נמתחה בעיקר על הקמת הרשות החדשה, שהיא נתונה לפיקוח הדרג הפוליטי, וכן על ביטול ההפרדה התאגידית בין חדשות לבין בעלי ההון.
אחד הנושאים המרכזיים שהשניים מותחים ביקורת עליו הוא החרגת פלטפורמות תוכן גולשים ואתרי אינטרנט המספקים תוכן אודיו ויזואלי. לטענת המבקרים, החרגה זו אינה הוגנת, שכן היא מאפשרת לפלטפורמות אלו להתחרות על בסיס לא שוויוני בשחקנים המסורתיים בשוק. נושא נוסף שעלה הוא החרגת חברות הרשומות מחוץ לישראל או המפעילות את השירות מחוץ לישראל. לטענת המבקרים, החרגה זו מאפשרת לחברות אלו להימנע מרגולציה ישראלית, מה שפוגע בתחרות בשוק.
עוד הם טוענים כי הצעת החוק אינה מתייחסת נכון לגודל השחקנים בשוק מסיבות פוליטיות ברמיזה עבה לערוץ 14. לטענת המבקרים, הצעת החוק מתמקדת בשחקנים הגדולים בשוק, ומזניחה את השחקנים הקטנים יותר כך שלא יצטרכו לשאת בהפקות מקור.
הצעת החוק מציעה למנות את חברי המועצה לתקשורת משודרת בידי השר הממונה על התקשורת בתוספת המלצות של שרים נוספים בממשלה. הסמכות למנות את חברי המועצה צריכה להינתן לגורם בלתי תלוי, כגון ועדת איתור בלתי תלויה. בנוסף הצעת החוק מציעה להעביר את תקציב הרשות לתקשורת משודרת לחשב הכללי של המדינה. העברת תקציב הרשות לתקשורת משודרת לחשב הכללי של המדינה תאפשר לממשלה להשפיע על פעילות הרשות. הסמכות לקבוע את תקציב הרשות לתקשורת משודרת צריכה להינתן לגורם בלתי תלוי, כגון ועדת הכספים של הכנסת.
בנושא אתיקה הם טוענים כי אסדרת האתיקה בחדשות בתזכיר יוצרת הסדר שספק אם קיים בעולם הרגולציה הישראלית בכלל. בדברי ההסבר לסעיפים 42-43 נכתב כי לשם שמירה על טיב תכני החדשות, מוצע לקבוע כי ספק חדשות יספק תכנים מדויקים, מהימנים ומאוזנים. בנוסף, כדי לשמור על עצמאות ספק החדשות מוצע לקבוע כי לא יבוטאו בתכני החדשות עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה ובעלי המניות, וכן של מנהלי ספק החדשות ובעלי מניותיו. עד כאן טוב ויפה, אלא שההמשך הוא "הוראה זו היא בעלת משמעות סמלית בעיקרה ולא צפויה להיות כפופה לאכיפה בידי הרשות". מילים אלה לא נמצאות בנוסח התזכיר, אבל מעוררות את השאלה האם קיימת בישראל סוגה של "רגולציה סמלית", כלומר כללים רגולטוריים שאין כל כוונת אכיפה בצידם. כללים כאלה מתאימים אולי לקודים אתיים או למסמכי מדיניות, אבל הם מלמדים על היעדר המחויבות שחשים מנסחי התזכיר לחובת ההפרדה בין אינטרסים של בעלים ובעלי מניות וגורמים מעוניינים נוספים; וכמובן לחובה לציית לכללי האתיקה העיתונאית ולאמות מידה מקצועיות מקובלות ומוכרות.
