התפיסה הרווחת בשוק חוות השרתים והכבלים התת-ימיים בישראל היא שסיום המלחמה יביא לתנופת השקעות אדירה בתחום, וכל הפרויקטים שכרגע מעוכבים מסיבות ביטחוניות (הפרויקט של קצא"א שאמור לחבר את הים התיכון ואילת, צנטוריון שמחכה לסיום המלחמה ועוד כמה) ישתחררו ונראה כאן גל גדול של יזמויות חדשות שישפיעו על עסקי התקשורת בכל המזרח התיכון.
בין אם התחזית הזו מבוססת או לא (סביר להניח שהיא כן מבוססת), הרי שבכל מה שקשור לתחום הכבלים התת-ימיים, המציאות מעט יותר מורכבת. הסיבה לכך היא השינוי שעוברת תעשיית הכבלים התת-ימיים בעקבות כניסת שחקני הענן הגדולים (ההייפרסקיילרים – גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט ועוד) להשקעות בתחום, ועל ידי כך דוחקים את היזמים הפרטיים. במילים פשוטות, בתעשייה שכיום נשלטת על ידי ענקי הטכנולוגיה, סיטונאי הכבלים התת-ימיים מתקשים לשמור על מקומם.
מאמר שפורסם לאחרונה באתר Light Reading ציטט בכירים בתעשייה שדיברו בכנס שעסק בנושא ותיארו את המודל העסקי כ"שבור" ואת המשימה של גיוס כספים להשקעות חדשות כקשה יותר ויותר https://tinyurl.com/226pvo2q. בפאנל, ג'ורג' ניקולודיס, מנכ"ל התפעול של החברה היוונית OTEGLOBE, אמר כי החברה נמצאת "במלחמה פיננסית" לגיוס כספים להשקעות בכבלים חדשים. הוא אמר כי המעבר של ענקי הטכנולוגיה מרכישת רוחב פס להשקעה בכבלים הגביל את יכולתם של סיטונאים ומפעילים קטנים להשיג תשואה על השקעותיהם.
גורם ישראלי בכיר הבקיא היטב בתחום הכבלים התת-ימיים, אומר בשיחה עם "זמן אוויר": "יש הבדל בין שותף לבין התחייבות מההייפרסקיילר. ברור היום שאי אפשר לצאת לפרויקט כבל תת-ימי רציני בלי שבתוכנית העסקית תהיה לך מכירה להייפרסקיילר, ובאיזה פורמט הוא נכנס. ברור שאם הוא נכנס כשותף אז זה מוריד את הסיכון, אבל מצד שני הוא מוריד לך את הרווחיות, כי אם הוא נכנס הוא נכנס במחירי עלות, הוא לא נכנס כלקוח".
הוא מוסיף: "גם כשההייפרסקיילר בא כלקוח, מאחר והוא בונה בעצמו, הוא יודע את העלויות שלך. אז גם אם הוא בא כלקוח הוא יודע בדיוק את שולי הרווח שלך, והוא יודע בדיוק כמה הוא מוכן לתת אם בכלל. לכן קשה מאוד להרים פרויקט בלעדיהם וזה נכון גם כשהם נכנסים פנימה בתור לקוח, הם לקוח שהוא Enabler ומקטין סיכון".
הטרנספורמציה של עסקי הכבלים התת-ימיים הייתה מהירה. לפני עשור, ענקי הטכנולוגיה היוו חלק קטן מתעבורת הנתונים הבינלאומית. כעת זה יותר מ-70% וגדל בקצב של כ-50% בשיעור שנתי, נכתב במאמר. שחקני ה-OTT מחזיקים ב-59 כבלים תת-ימיים בינלאומיים, עלייה מ-20 בלבד ב-2017, לפי חברת המחקר Telegeography. בגלל הצורך הבלתי נדלה שלהם ברוחב פס חדש, ענקי האינטרנט גם מהווים את עיקר ההשקעה בכבלים. כ-11 מיליארד דולר בבניית כבלים חדשים מתוכננים ל-2024-26, פי שניים מלפני 3 שנים.
לדברי הגורם הישראלי, "ברור שמי שהכי אקטיבי היום זה גוגל מבחינת ההולכה העולמית. אחריהם זה פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון. אני עוד לא ראיתי את אמזון לדוגמה בונה כבל. היא תמיד לקוחה ותמיד מתעניינת. יש ביניהם הבדלים בראייה שלהם. אז בהחלט אתה צריך אותם ואי אפשר לבנות תוכנית עסקית של כבל בלעדיהם".
הוא מוסיף: "מצד שני, אם תמכור לכולם בעלות, מאיפה תעשה את הרווח? זה ביצה ותרנגולת. אם מחר הכנסתי את הגדולים לכבל, מי יהיו הלקוחות שלי? ההייפרסקיילרים הם רוב השוק היום בגלל חוות השרתים. זה אירוע לא קל".
"כשמכניסים הייפרסקיילר כדאי גם לדעת איפה יש לו Regions. אל תניח שאתה בונה כבל לאינדונזיה ויום אחד יהיה שם Region בלי שבדקת את זה קודם. זה ביצה ותרנגולת. כי אם גוגל תשים Region באינדונזיה סביר להניח שרמת הביקוש לאינדונזיה תגדל פי עשר. ויהיו עוד ניתובים לגיבוי לאינדונזיה, כלומר זה גיים צ'יינג'ר. היא לא תקים 3-4 כבלים תת-ימיים ואחרים יוכלו ליהנות מהאירוע, כי בסך הכול ההשקעה בכבל פחותה מההשקעה בחוות שרתים".
לסיכום הוא אומר: "המגמה רק תלך ותתחדד. בשוק כבר מדברים על זה שגוגל לא מקימה את הכבלים התת-ימיים רק בשביל עצמה אלא היא מקימה אותם ביחד עם הממשל האמריקאי מסיבות גיאופוליטיות. שים לב לדוגמה שיצרן הכבלים הצרפתי ASN שהיה בבעלות נוקיה והוא אחד משלושת היצרנים הרלוונטיים לעולם המערבי, נרכש השנה על ידי ממשלת צרפת. כלומר זה איתות שהנכסים האלה הופכים להיות יותר ויותר גיאופוליטיים מאשר עסקים נטו".
