משרד התקשורת עוסק בשבועות האחרונים בדיון עקרוני ומעשי בנוגע לאחת הסוגיות העדינות והלא מוסדרות בשוק הסיבים – ניוד לקוחות בשוק הסיבים האופטיים ובפרט זו של חברת IBC.
בעוד ששוק הסיבים האופטיים בישראל ממשיך לצבור תאוצה ותחרות, צפה מחדש בעיה שהייתה רדומה מאז הקמת IBC: היעדר מנגנון מוסדר לניוד לקוחות על גבי תשתית סיטונאית. חברת IBC הוקמה מלכתחילה כחברה סיטונאית – כלומר, כזו שאינה מספקת שירות ישיר לצרכן הקצה אלא מעמידה את התשתית שלה לרשות ספקי שירות אחרים. בהתאם לכך, רישיון החברה לא כלל מנגנון לניוד לקוחות, שכן ההנחה הייתה שהאחריות על היחסים עם הלקוח הסופי תישאר בידי הספקים בלבד.
אלא שהתפתחות השוק בשנים האחרונות, ובעיקר הכניסה של חברות תשתית נוספות והתגברות התחרות בין ספקיות אינטרנט, שינו את כללי המשחק. לקוחות שהתקשרו עם ספקיות שפועלות על גבי תשתית IBC וביקשו להתנייד לתשתית מתחרה נתקלו בסרבול.
במשרד התקשורת מבינים כעת כי מדובר בלקונה רגולטורית שאינה מתאימה למבנה השוק הנוכחי, שבו IBC ממלאת תפקיד משמעותי. ככל שהשוק נעשה מבוזר ומרובה שחקנים – הן ברמת תשתיות והן ברמת שירות – מתחדדת החשיבות של תהליך ניוד פשוט, מהיר ושקוף בין הספקים, ללא תלות בזהות התשתית.
אחת האפשרויות היא שמשרד התקשורת יבקש מהחברה להסדיר בעצמה מנגנון ניוד בדומה למנגנוני הניוד הקיימים בהוט ובבזק במקום שהוא ידרוש זאת ממנה. הדיונים בנושא נמצאים בשלב ראשוני, אך ההבנה היא שלא מדובר בסוגייה של פיקוח שכן במשרד לא צפו את הבעיה בעת שהחברה קיבלה רישיון, ולכן יש צורך לרענן את המסגרת הרגולטורית ולהתאימה למציאות הנוכחית.
חשוב להזכיר בהקשר הזה כי הספקיות הוט וסלקום הן גם בעלות מניות ב – IBC.
מ – IBC נמסר: "אין תגובה"
