השוק מתלהב, הכסף זורם, אבל האם יש ממש מאחורי הפרסומים?

כשההכרזות הרועמות מסתירות מציאות חמקמקה

השבוע היה שבוע מבריק עבור מניות התקשורת – לפחות על הנייר. קבוצת בזק הצליחה לשחרר "גייזר כבוש" של התלהבות שוק שאיפשר למשקיעים לעשות סיבוב יפה. אבל כמו בגייזר אמיתי, לאחר שההתפרצות הרגעית נרגעת, המשקיעים מגלים שבמקום נותר לוע עמוק וריק.

שתי עסקאות, שתי אשליות?

שתי הכרזות רועמות זעזעו השבוע את השוק: הראשונה – עסקת אקסלרה לרכישת טמרס טלקום על ידי בזק תמורת 500 מיליון שקל. השנייה – חלום רחוק שבו פלאפון, מקבוצת בזק, מנסה לשחזר את ימיה כמונופול סלולרי משנות התשעים, ומוכנה להשקיע 2 מיליארד שקל ברכישת הוט מובייל עוד לפני שנכנסה לחדר מידע. יכול להיות שבשוק ההון נשמעת ביקורת על הצורך בניעור הקבוצה? אין לכך תשובה חד משמעית, ייתכן ומדובר בצירוף מקרים. הדיבורים על חידוש הסכמי אברהם במקרה של הפסקת אש בעזה, העלו את רף הציפיות למזרח תיכון חדש ובזק לא רוצה לפספס את הרכבת לסעודיה, ולכן עסקת אקסלרה מעניינת למרות שגם שם הסיכוי שתאושר נמוך מאוד. יוזמה לגיטימית. לעומת זאת היוזמה של הקבוצה ופלאפון לרכוש את הוט מוביייל, כשמראש מכריזים על המחיר שמוכנים לשלם עוד לפני ששמו רגל בחדר מידע, נשמע כהימור.

למה הוט מובייל לא תירכש על ידי פלאפון?

הסיבה פשוטה: הוט מובייל איננה פירמה כושלת. היא חברה רווחית, תוססת ומחוללת תחרות אפקטיבית. הסיכוי שרשות התחרות תאפשר לאחד המתחרים שלה לרכוש אותה הוא אפסי. העדיפות של הרשות תהיה בדרך כלל לאפשר לגופים לא מתחרים לרכוש את החברה המוצעת למכירה, ואם לא יימצאו קונים ייתכן ותעדיף שחברה תתפרק, לפני שמתחריה ירכשו אותה. במקרה של הוט מובייל אנחנו בכלל לא קרובים לאירוע.
כדי להבין את עמדת הרגולטור, מספיק להיזכר בוויה דלורוזה שעשו רשות התחרות ומשרד התקשורת לחברת WE4G (שהפכה ל-wecom) – חברה קטנה שעמדה בפני סגירה. למרות מצבה הקשה, הרגולטור התנגד בתוקף לאפשר למפעילים הגדולים לרכוש אותה. כל שכן כשמדובר בהוט מובייל עם 1.6 מיליון מנויים שלא מפסיקה לטלטל את השוק עם מבצעים מטורפים מתחת לקו. יש רגולטור שיוותר על דבר כזה? אתם רואים שר תקשורת שיסכים להצטייר כמי שיביא לעליית מחירים בשוק הסלולר על ידי צמצום התחרות במצב הכלכלי היום? שר אוצר?

הוכחת החריג: גולן טלקום

מי שיזכיר את רכישת גולן טלקום על ידי סלקום כהוכחה לכך שהרגולטור יכול לאשר עסקה כזו, מתעלם מההקשר הייחודי. גולן טלקום "רכבה" כ-MVNO על רשת סלקום בשוק שבו WE4G הייתה מפעיל מתחרה רעב שלקח לקוחות בהיקפים גדולים.
בתנאים כאלה היה קל יותר לרגולטור לאפשר לסלקום לרכוש את גולן טלקום, וגם זה היה תחת תנאים קיצוניים שחייבו את החברה לפעול עצמאית במשך שלוש שנים לפני שניתן לה להתמזג במלואה.

קלף ההשקעות – האם יעבוד?

ייתכן שפלאפון ובזק מוכנים ללכת לתנאים מרחיקי לכת כדי לבצע את העסקה, אבל צריך שיהיו סיבות טובות מאוד שיצדיקו מדוע מיזוג בין שני מתחרים ישפר את התחרות.
כאן נכנס קלף ההשקעות וההבטחות לשיפור בשוק תשתיות הסלולר. זה קלף שעבד באנגליה כשרשות התחרות אפשרה מיזוג בין Three לוודאפון תחת התחייבות להשקעות במליארדים בפריסת 5G בכל רחבי אנגליה.

האתגר האירופי והישראלי

המציאות בשווקי הסלולר באירופה מזכירה את ישראל – אנחנו העתקנו את המודלים האירופאיים להרחבת התחרות בסלולר, כולל הטעויות. באירופה מתנהל מאבק חריף בין הרגולטורים לבין החברות שדורשות לצמצם את מספר השחקנים בשל עודף תחרות שפוגע בהשקעות וגורם למפעילים לדשדש ולא להסתער על ההשקעות ב-5G. זה מעמיד את אירופה בעמדת נחיתות כיבשת מול ארה"ב ואסיה.
בישראל המציאות דומה ואף יותר מורכבת בגלל המלחמה המתמשכת. כנראה שפלאפון תולה תקוות בכך שאולי שר התקשורת או רשות התחרות ייתפסו במקרה בקרס שהשליכה.

הכיוון הישראלי: רפורמות במקום מיזוגים

באירופה חלק מהרגולטורים השתכנעו שמצב התחרות בעייתי ומשחררים טיפה את הרסן, אך זה לא המצב בישראל. כאן הכיוון הוא לייצר רפורמות שיסייעו לחברות להוזיל עלויות ולשפר רווחיות מבלי שיאפשרו מיזוגים – כמו מהלכי רוחב לשחרור נכסי מדינה להקמת אתרים סלולריים במחיר מוזל.

תחזית: רעש בלי תוכן

ניתן לסכם ולומר שהניסיון של פלאפון לקנות את הוט מובייל יצר הרבה רעש בשוק, מניות התקשורת השתוללו, משקיעים עשו סיבובים – והאבק ישקע עד הספין הבא.
כמו בגייזר, ההתפרצות הייתה מרהיבה, אבל מה שנשאר בסוף הוא בעיקר חלל ריק ואכזבה. המשקיעים שניצלו את הגל בזמן יכולים להיות מרוצים, אבל מי שחיפש מאחורי הפרסומים שינוי מהותי בשוק התקשורת הישראלי – יישאר בידיים ריקות.