מנכ"ל משרד התקשורת: הרגולציה חיה בעולם הישן – השוק כבר עבר ל-OTT

מקדסי בוועדה המיוחדת: 80% מהישראלים כבר צורכים טלוויזיה דרך האינטרנט – והחוק הקיים יהפוך לאות מתה בתוך שנתיים

עיוות רגולטורי בשוק שהפך כולו לאינטרנטי

מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי הופיע בפני הוועדה המיוחדת של הכנסת והציג תמונה חדה על הפער ההולך ומעמיק בין המציאות בשוק השידורים לבין הרגולציה שעדיין נשענת על מודלים משנות ה-90. לדבריו, נכון ל-2024 כ-74% מהמנויים בישראל צורכים טלוויזיה על גבי האינטרנט, ובעוד חודשים ספורים שיעור זה יחצה את רף ה-80%.
מקדסי התריע כי בהיעדר חקיקה חדשה ההסדרה הנוכחית תאבד רלוונטיות לחלוטין תוך כשנתיים, מה שיוביל לריקון מוחלט של חובות קיימות – כולל חובת ההשקעה בהפקות מקור. כבר היום, הדגיש, חוסר הוודאות פוגע ביכולת השחקנים לקבל החלטות עסקיות ארוכות טווח ומעכב השקעות.

שלושה עקרונות מרכזיים: אדישות טכנולוגית, תחרות, ואפס התערבות בתוכן

מקדסי פירט את שלושת עקרונות היסוד שעליהם בנוי החוק:

• אדישות טכנולוגית – הכללים יחולו באופן שוויוני על שחקני כבלים, לוויין ו-OTT ללא הבחנה בין הפלטפורמות.
• תחרות והסרת חסמים – ביטול חסמי כניסה, טיפול בכשלי שוק, וגישה ממוקדת לתכנים המוגדרים must have.
• אפס התערבות בתוכן – הרשות החדשה תעסוק בהיבטים כלכליים בלבד ולא בשיקולי תוכן או עריכה.

לדבריו, המטרה היא לעבור ממשטר רישיונות כבד ולא ודאי למשטר רישום פשוט וטכני שיאפשר כניסה מהירה של שחקנים חדשים ויזרים תחרות לשוק.

מקדסי הדגים את הפערים בחובות ההשקעה בהפקות מקור והציג את מודל החובה האחיד – 6.5% מההכנסות לכלל השוק. כיום, ציין, היקף החובה ירד לרמה של כ-230 מיליון שקל בשנה בלבד, שליש מהיקף החובה המקורי, וצפוי להמשיך לרדת עד לקריסה מוחלטת של החובה אם החוק לא יאושר בזמן.

התערבות ממוקדת: תכני must have, חדשות, ספורט ציבורי וסוגה עילית

המודל שמציע המשרד מבוסס על התערבות רק במקומות שבהם שוק חופשי אינו מספק פתרון:

• תכני must have – רגולציה תחרותית נקודתית למניעת בלעדיות ואפליה בתכנים חיוניים כמו ערוצים מרכזיים וספורט פופולרי.
• חדשות – פלטפורמות יחויבו לשאת ערוצי חדשות שאינם דורשים תשלום, כדי להבטיח חשיפה רחבה ולהגביר תחרות בתחום.
• ספורט בעל חשיבות ציבורית – אירועים כמו משחקי נבחרות יישארו זמינים לציבור ללא חסימות.
• סוגה עילית – חיזוק יצירה תרבותית, כולל ספורט נשים וענפים אולימפיים, באמצעות חובות השקעה ייעודיות.

מקדסי התייחס גם לסוגיית מהימנות החדשות – הנושא היחיד שבו נרשמה מחלוקת מהותית מול משרד המשפטים. המשרד בחר במודל שמרני המתמקד בשקיפות וביקורת ציבורית במקום בהתערבות בתוכן.

רשות עצמאית ומעבר לרגולציה מודרנית

לדבריו, הרפורמה המוצעת תקים רגולטור עצמאי ומקצועי, תפתח את השוק לתחרות רחבה ותיישר קו עם ההסדרה המקובלת במדינות המפותחות. במרכז השינוי עומד מנגנון הרישום – במקום רישיון כבד, כל מי שעומד בכללים טכניים יוכל לפעול.

מקדסי סיכם כי החוק נועד להתמודד עם עיוותים שנוצרו לאורך שנים, להתאים את השוק למציאות שבה רוב מוחלט של הצפייה מתבצע על גבי האינטרנט, ולהבטיח יציבות, תחרות והמשכיות ליצירה הישראלית.
לדבריו, ללא המהלך הזה, שוק השידורים יישאר ללא הסדרה אפקטיבית וישראל תאבד את היכולת להשפיע על מבנה השוק והגנת הצרכן בעידן הדיגיטלי.