סגירת 2G ו-3G: שמילה מימון מנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת מסביר מה קורה מאחורי הקלעים

איך נראים הימים הראשונים אחרי כיבוי הרשתות הישנות, למה המשרד נזהר בפרסום נתונים ומה עוד עלול לצוץ בימים הקרובים

במהלך שיחה שקיימנו עם שמילה מימון, מנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת, הוא מתאר את הימים הראשונים שלאחר המהלך המרכזי של סגירת רשתות דור 2-3 כחלק מתוכנית פינוי והקצאה מחדש של תדרים, ומסביר כיצד המשרד מנהל את האירוע מנקודת מבט תפעולית, רגולטורית וציבורית. לדבריו, התמונה בשלב זה סבירה ואף טובה מהצפוי, אך במשרד ערוכים לכך שבעיות יתחילו לצוף דווקא ביום השלישי או הרביעי, כאשר משתמשים מתחילים לחוות תקלות מצטברות ולא רק אירועים נקודתיים.

מימון מסביר כי כבר בשלב הזה במשרד "פתחו את כל הסנסורים". לדבריו, יש ניטור מתמשך של דיווחים מהחברות, מעקב הדוק אחרי פניות ציבור ופרסומים בתקשורת, והיערכות לתרחיש שבו תקלה מקומית הופכת בתוך ימים לנושא ציבורי שמדליק מוקדים, מייצר עומסים ומוביל לפניות לרגולטור. לדבריו, החברות מדווחות למשרד פעמיים ביום, סביב 09:00 ובסביבות 16:00, ומספקות תמונת מצב שוטפת על תקלות, עומסים ומוקדי חריגה. הוא מדגיש שהיום הראשון והשני אינם בהכרח אינדיקציה טובה למה שיקרה בהמשך, משום שחלק מהתקלות מתגלות רק לאחר שימוש חוזר ומתמשך, או כאשר הציבור מבין שמשהו "לא חוזר לבד".

לדבריו, בשלב הזה לא נרשמו הפתעות לרעה, אך במשרד נמנעים מפרסום תוצאות ביניים כדי לא לייצר אפקט כפול: מצד אחד תחושת "הכול בסדר" שמורידה דריכות, ומצד שני גל תגובות של מי שחווה תקלה ומסיק שהיא חלק מהמהלך.

מימון מספר כי בתוך המשרד הייתה דילמה האם לצאת מיידית בהודעת הסברה, והוא עצמו ביקש להמתין יום נוסף כדי לראות אם תהיה החמרה בדיווחי השעה 16:00 של היום השני. לדבריו, המשרד מתכנן לצאת בהסברה ברדיו כדי לאפשר גם ללקוחות האחרונים לפעול, כולל הפניה לחיוג למוקד *235 כדי לוודא שהמכשיר שבידיהם תומך בטכנולוגיות הנדרשות. הוא אומר שחלק מהלקוחות עלולים לחוות ירידה מסוימת באיכות השירות או בכיסוי, והמסר לציבור צריך להיות שמי שנשאר עם ציוד ישן או עם הגדרות לא נכונות עלול לחוות החמרה הדרגתית ולכן עדיף לטפל בכך מוקדם ולא להמתין עד לרגע שבו השירות נופל ומתחילה פאניקה.

ניהול המהלך בצל המצב הביטחוני

מימון נשאל האם היה נכון לבצע מהלך כזה דווקא בתקופה ביטחונית רגישה. לדבריו, זו הייתה הכרעה ניהולית. מצד אחד, בתקופות מתוחות המשרד דורש מהחברות להימנע משינויים חריגים בלי אישור, ומצד שני מדובר ביוזמה שמשרתת אינטרס לאומי ארוך טווח ואף מביאה תועלת מיידית, כמו יכולת קבלת התרעות פיקוד העורף באמצעות מסר אישי שמתקבל בוודאות במכשירי דור 4 ומעלה. לדבריו, ההחלטה הייתה להמשיך במהלך, אך עם משמעת ביצוע גבוהה, תדרוך מסודר לכל החברות, אבני דרך ברורות ועיקרון נוסף שהפך לחלק מהניהול: לא מבצעים פעולות בשבת, ורק לאחר יציאת שבת ובאישור מפורש מהמשרד.

הוא מתאר את הלילה המבצעי של מוצאי שבת 31 בינואר 2026. לדבריו, הוגדר שהפעולות יתחילו רק כשעה לאחר יציאת שבת ובאישור. פלאפון וסלקום היו הראשונות לכבות את אתרי  850 מגה הרץ, בהיקף של כ-1,500 עד 2,000 אתרים לכל חברה. במקביל הוכן טריגר תפעולי לפרטנר כדי שתוכל להפעיל את התדרים החדשים שלה בתחום 900 מגה הרץ לאחר שהפרעות מה-850 ירדו. לדבריו, פלאפון וסלקום סיימו את מרבית הפעולות סביב 23:00, ואז פרטנר נכנסה לפעולה והמשיכה עד סביב 03:00-03:30 לפנות בוקר, אז הודיעה שהתייצבה על הערוצים החדשים. הוא מדגיש שמדובר בתהליכים מורכבים מאוד, לא הדלקה וכיבוי בלחיצת כפתור אלא עבודת שטח שכוללת התאמות אתר אתר.

מימון מספר כי חרף הכיבוי הרחב, המשרד אישר להשאיר כ-250 אתרי 850 מגה הרץ לפלאפון וסלקום פעילים לכל חברה עד 29 במרץ 2026. לדבריו, ההיגיון כפול: מצד אחד לשמר שירות בסיסי באזורים שבהם עדיין יש ציבור גדול שמשתמש בטכנולוגיות ישנות ולא החליף מכשירים, כמו בני ברק ואלעד, ומצד שני לא לפגוע ביכולת של PHI להפעיל את התדרים החדשים ב-900 מגה הרץ, ולכן נשארים רק אתרים שאינם מפריעים מבחינת הפרעות ושכנות תדרית. הוא מתאר תהליך תכנון שנמשך חודש או חודשיים, כולל עבודה עם PHI, בדיקת רשימות אתרים, תזמון עבודות פירוק ושינויים קטנים בהספקים שמאפשרים להשאיר אתר פעיל בלי לייצר הפרעה קריטית.

לדבריו, PHI לא יכלה להכין את הכול מראש בגלל מסננים שהגנו עליה מהפרעות ב-850 מגה הרץ שהיה פעיל אצל פלאפון וסלקום. כדי לעבור ל-900 מגה הרץ החדש היא נדרשה לפרק מסננים באתרי רדיו רבים, פעולה פיזית שמתבצעת אתר אתר. בחלק מהמקומות, מרגע פירוק המסנן, נאלצה החברה להוריד זמנית שירות ב-900 הישן כדי להימנע מהפרעות עד שכיבוי ה-850 הושלם. רק לאחר מכן ניתן היה להציב ולהפעיל את התדרים החדשים. לדבריו, זהו תהליך שיכול להימשך חודשים ארוכים, עד סוף 2026, בגלל היקף האתרים והעבודה הפיזית הנדרשת.

מימון מתייחס גם לתדרי 1,800 מגה הרץ. לדבריו, בג'יגה הראשון המשרד מקדם הפסקה של רשתות ישנות, אך נקבעו שני חריגים מהותיים: המשך הפעלה מוגבלת לצורכי M2M ושמירת אפשרות לחיוג למוקדי חירום. הסיבה לכך היא גילוי תפעולי שלפיו קיימים מכשירים שגם אם הם תומכים דור 4 ו-VoLTE, בעת חיוג למשטרה הם יורדים אוטומטית לדור 2. אם דור 2 נעלם לחלוטין באזור, החיוג עלול להיכשל. לכן הוחלט להשאיר שכבת שירות מוגבלת לשיחות חירום ולרכיבי M2M עד 2028, במסגרת שלא אמורה להפריע למהלך פינוי התדרים ב-900.

הוא מתאר גם פנייה מצד אחד המפעילים (הוט מובייל ג.פ.), שחששה מפגיעה תחרותית אם סלקום תמשיך לספק דור 2 על 1,800 במסגרת החריגים, בעוד שלקוחות דור 2 של הוט מובייל (ג.פ.) עלולים לנדוד אליה. לדבריו, לחברות היו שנים לטפל באוכלוסייה הזו באמצעות מבצעי החלפה, שיווק ממוקד ומכשירי VoLTE מוזלים, אך ההכרעה אינה רק תחרותית אלא בעיקר ציבורית וביטחונית. לדבריו, אם הדבר מציל אפילו עוד אדם או שניים שיכולים להזעיק עזרה, המחיר התחרותי נסבל ולכן נמצא פתרון תדרי זמני והוחלט להאריך את החריג גם כאן עד 29 במרץ 2026.

משטרה, כבישים ותדרים כמשאב לאומי

מימון מתאר פנייה דחופה ממנכ"ל דרך ארץ על שיבושים אפשריים בחלק מהכבישים בצפון בשל קרבה בין אתרי שידור למערכות חישה או רדארים של תשתיות כביש. לדבריו, ייתכן שהמעבר או ההרחבה בשימוש בתדרים יצרו הפרעות למערכות שמסתמכות על חיישנים, ואז הזיהוי עובד רק בווידאו, מצב פחות רצוי תפעולית. הוא אומר שבכוונתו לבדוק באילו אתרים מדובר ולבחון פתרונות נקודתיים מול PHI, כמו הגבלת שימוש באתר מסוים או שינוי פרמטרי הפעלה, כדי לא ליצור הישג בתחום אחד על חשבון בעיה בתחום אחר.

נושא מרכזי נוסף הוא המשטרה ותדרי 800. לדבריו, המשטרה קיבלה הארכה עד סוף מרץ 2026 להמשיך ולהפעיל את רשת ניצן בתחום ה – 850 מגה הרץ, והארכה זו עברה גם דרך ועדת התדרים אך עם תנאים. אחד התנאים הוא הסכמה עקרונית להעמדת תקציב למעבר לתדרים אחרים, אך התקציב עדיין לא נסגר באופן שמאפשר יציאה מיידית לדרך. רק לאחר אישור התקציב תוכל המשטרה לצאת למכרז ובהמשך לפריסה, תהליך שמוערך כשנה לפחות. במקביל, תנאי נוסף הוא שהמשרד איפשר לחברות פלאפון וסלקום גמישות גבוהה יותר בהקמת אתרים בתקופת ההארכה, גם אם הדבר עלול ליצור הפרעות מסוימות למשטרה, כדי לא לתקוע את השדרוג הכולל. הוא מציין שיש לאירוע גם היבטים אזוריים ובינלאומיים, כולל לחצים סביב הקצאות לפלסטינים, אך המיקוד כעת הוא בהנעת פתרון מעשי.

לשאלה על קביעת תאריך סגירה קשיח של הרשתות הישנות לכל החברות ומדוע המשרד נמנע מלעשות זאת, בניגוד לתכנון המקורי, מימון מסביר שמבחינה טכנולוגית זה פשוט, אך תחרותית זה בעייתי ועלול לפגוע בציבור. לדבריו, אם כל החברות נסגרות באותו מועד, אין להן תמריץ להשקיע מראש באוכלוסיית המכשירים הישנים, כי ביום הסגירה ללקוח אין לאן לברוח ואז ניתן לכפות עליו פתרון יקר. לעומת זאת, תהליך מדורג מייצר תמריץ אך גם יוצר פחד בקרב החברות שהראשונה שתסגור תספוג נטישה. לכן המשרד שומר על עמדה גמישה, הכול פתוח, כולל אפשרות לשקול תאריך סגירה אם המספרים יהפכו לזניחים, אך הוא אינו מוכן להמר על תרחיש שבו מאות אלפים נותרים בלי שירות ביום אחד, במיוחד בתקופה רגישה.

לדבריו, הסיפור המרכזי אינו כיבוי רשתות ישנות אלא שימוש נכון במשאב התדרים כדי לשפר את הרשתות החדשות, בעיקר לקראת דור 5, כפי שהוא מגדיר זאת בפסוק "ישן מפני חדש תוציאו". הוא מציין שלאחר סגירת שכבות זמניות ותופעות ביניים, צפויה קפיצה באיכות, במהירות ובחוויית השימוש, משום שנפחי תדר ישמשו דור 4 ודור 5 במקום דור 3 האיטי, והעומסים יתפזרו טוב יותר. הוא גם מזכיר בחינה עתידית של תחומי תדר נמוכים נוספים שיכולים להתפנות ולהיות מוקצים לסלולר כחלק מתכנון של שנים קדימה.

מימון מתייחס גם לקושי במדידה של כמה באמת נשארו על 2G ו-3G. לדבריו, המספרים משתנים והמדידה מורכבת משום שחברות מודדות אחרת ויש גם עיוותים בזיהוי מכשירים. המשרד עבר להתבסס יותר על התנהגות שימוש בפועל ולא רק על סוג מכשיר ברשימות, ונקבע כלל שלפיו אם מכשיר ביצע אפילו שיחת VoLTE אחת יש לו יכולת, אך עדיין קיימים מקרים שבהם מכשיר “מסוגל” ובפועל כל התנועה שלו נופלת לדור 2. יש גם בעיות של זיוף זיהוי מכשיר, כאשר מכשיר מזוהה כמותג או דגם אחר ומטעה את הנתונים. הוא מציין שבמהלך השנים חלה ירידה של כ-70% במספר המנויים ללא יכולת VoLTE, ממעל מיליון לכ-500 אלף בשלב מסוים, כחלק מתוכנית שהחלה ב-2021 וכללה עבודה עם יבואנים, מניעת חיבור מכשירים ישנים והסברה דרך חשבוניות ומסרים.

לסיום, מימון מדגיש ש-VoLTE ושיחות חירום הן לא שוליים טכניים אלא סיכון תפקודי אמיתי. לדבריו, לא תמיד ניתן להפעיל VoLTE מרחוק על ידי החברות ובחלק מהדגמים המשתמש חייב להיכנס להגדרות ולהפעיל זאת ידנית. במכשירי אפל וסמסונג זה לרוב עובד היטב, אך יש דגמים אחרים שבהם נדרש מעקב והתאמות. אנשים מניחים שאם יש להם דור 4 הכול עובד, ואז דווקא בחיוג חירום המכשיר נופל לדור 2.

מבחינתו, המהלך יצא לדרך והוא היסטורי והכרחי לשוק, אך המבחן האמיתי מתחיל עכשיו, בימים שבהם תקלות מצטברות, הציבור מתחיל להרגיש והמערכת נדרשת להחליט אם להדק או להאריך חריגים. בשלב זה, לדבריו, התוצאות הראשוניות סבירות, המשרד מקבל דיווחים פעמיים ביום, והיעד הוא לצלוח את שלב המעבר בלי אירועים קשים ולהתקדם לשדרוגי תדרים שישפרו בסופו של דבר את חוויית הרשת לציבור.