האתגר הבא: הארכת תדרי 1,800 מגה הרץ הופכת לנקודת הכרעה בשוק הסלולר
משרד התקשורת שוקל הליך הקצאה על בסיס התחייבויות השקעה (ביוטי קונטסט) במקום מכרז כספי, אך באוצר לא ממהרים להסכים
במשרד התקשורת בוחנים בימים אלה כיצד לנהל את הארכת השימוש בתדרי 1,800 מגה הרץ, אחד מנכסי הספקטרום החשובים ביותר של שוק הסלולר בישראל. על הפרק עומדת דילמה רגולטורית בעלת משקל כלכלי מהותי: האם להאריך את הרישוי למפעילים בתמורה להתחייבויות השקעה ברשתות, או להוציא את התדרים למכרז רגיל שבו הזוכה הוא מי שישלם את המחיר הגבוה ביותר למדינה.
ההכרעה הזו מתחדדת על רקע החלטת משרד התקשורת להאריך את ההקצאה הקיימת של התדרים עד סוף מרץ הקרוב. מדובר בפס רחב במיוחד שמשמש את המפעילים בעיקר לדור הרביעי, כאשר לכל רשת מוקצים כ-20 מגה הרץ, ולסלקום אף נתח רחב יותר. זהו תחום תדרים קריטי הן מבחינת קיבולת והן מבחינת איכות שירות, ולכן לא מדובר במשאב שניתן להאריך את השימוש בו ללא תמורה רגולטורית או כלכלית.
בין מכרז כספי להליך הקצאה איכותי
לפי גורמים המעורים בדיונים, במשרד התקשורת נשמעים קולות ברורים בעד הליך הקצאה על בסיס התחייבויות השקעה (ביוטי קונטסט). המשמעות היא שהארכת הרישוי לא תינתן למי שמוכן לשלם יותר לקופת המדינה, אלא למי שמתחייב להשקיע יותר בפריסת תשתיות, בעיקר בדור החמישי. עבור הרגולטור, זהו כלי שמאפשר לנתב את ערך הספקטרום ישירות לשיפור איכות הרשתות, ולא רק להכנסות תקציביות חד פעמיות.
למשרד יש תקדים שעליו הוא נשען. במכרז הדור החמישי בשנת 2020 הסכים משרד האוצר למודל שבו הופחתו אגרות תדרים בתמורה להתחייבויות השקעה מצד המפעילים. המהלך הזה חייב את המפעילים להפנות חלק גדול יותר מהמשאבים לפריסה ולשדרוג רשתות, וקידם את ישראל בפריסת דור חמישי, אך בקצב מוגבל מאד.
האוצר מול המשרד והמאבק על תמריצי ההשקעה
אלא שהמציאות התקציבית כיום שונה. משרד האוצר מתמודד עם לחצים פיסקליים כבדים, ובשנה האחרונה סירב להאריך את ההנחות על אגרות התדרים. במשרד התקשורת רואים במהלך זה פגיעה ישירה בתמריץ ההשקעות של המפעילים, ובטווח הארוך גם באיכות הרשתות.
הפער בין שתי הגישות אינו תיאורטי. מבחינת האוצר, מכרז כספי הוא כלי פשוט ושקוף שממקסם הכנסות למדינה. מבחינת משרד התקשורת, מכרז כזה עלול להוביל לכך שהמפעילים יפנו משאבים לתשלום על התדרים במקום להשקעות בתשתית, והתוצאה תהיה רשתות איטיות ופחות מתקדמות.
ברקע הדברים עומדת תמונת הביצועים של ישראל בזירה הבינלאומית. במשרד התקשורת מעריכים כי ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס למדינות מובילות בפריסת דור חמישי ובעומק ההשקעה ברשתות. לכן, תדרי 1,800 מגה הרץ נתפסים לא רק כמקור הכנסה אלא כמנוף אסטרטגי לדחיפה מחודשת של שוק הסלולר לכיוון איכות ולא רק מחיר.
ההכרעה על אופן הקצאת התדרים לאחר סוף מרץ צפויה להפוך לאחת הסוגיות המרכזיות בענף התקשורת בחודשים הקרובים, והיא תקבע לא רק כמה כסף ייכנס לקופת המדינה, אלא גם האם הדור החמישי בישראל יקבל את הדחיפה הנדרשת כדי לצמצם את הפער מול השווקים המתקדמים בעולם.
