נתג"ז בוחנת כניסה לתשתיות תקשורת עם פריסת סיבים לאורך תוואי הגז
החברה הממשלתית מקדמת מהלך להציע תמסורת נתונים למפעילים, ככל הנראה באמצעות גורם חיצוני ובכפוף לאישורים רגולטוריים
שחקן חדש עשוי להצטרף לשוק תשתיות התקשורת בישראל: חברת נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל) בוחנת כניסה לתחום באמצעות פריסת סיבים אופטיים לאורך תשתיות הגז שלה, והצעת שירותי תמסורת נתונים למפעילי תקשורת.
לפי המודל המסתמן, נתג"ז לא צפויה להיכנס לשוק כמפעיל תקשורת מסחרי ישיר מול הלקוחות, אלא לפעול באמצעות גורם חיצוני, ככל הנראה אחד המפעילים, שדרכו תוצע הפעילות. זהו מודל שמאפשר לחברה ממשלתית למצות ערך מתשתית לאומית קיימת, תוך צמצום החיכוך מול שוק פרטי תחרותי פעיל.
לנתג"ז יתרון תשתיתי מובהק למהלך כזה: מאות קילומטרים של תוואי תשתית פרוסים ברחבי הארץ, שניתן לנצל לצורך פרויקט סיבים. מבחינה הנדסית, מדובר בנכס משמעותי שעשוי לסייע למפעילים רבים כמו גם לסייע בעולמות חוות השרתים שעומדות לקום בישראל ויזדקקו לקווי תמסורת רבים.
לפי המידע שבידינו, החברה כבר קיימה שיח עם משרדי האנרגיה והתקשורת סביב המהלך, וכעת מקדמת את ההליכים הפרוצדורליים הנדרשים לקבלת רישיון.
האתגר המרכזי פחות טכנולוגי, יותר ממשלתי
לצד הפוטנציאל, הדרך לאישור המהלך אינה פשוטה. במשרד האוצר קיימת לאורך השנים רגישות גבוהה לכניסת חברות ממשלתיות לפעילות בשווקים פרטיים, ובפרט בשווקים שבהם כבר פועלים שחקנים מסחריים. לכן, מבנה הפעילות שייבחר יהיה קריטי לא פחות מהיתכנות הפרויקט עצמו.
בענף מעריכים כי אם הפעילות תבוצע באמצעות גוף חיצוני, ולא כהפעלה מסחרית ישירה של נתג"ז, יהיה קל יותר לקדם את האישורים. במילים אחרות, המפתח אינו רק פריסת הסיב, אלא המבנה התאגידי והרגולטורי של הפרויקט.
המודל המוכר מהעבר: קצא"א וחברת החשמל
הכיוון שנבחן מזכיר תקדימים קודמים. גם בפרויקט הכבל האופטי שקצא"א קידמה בין אילת לאשקלון, התנאי היה ביצוע באמצעות גוף חיצוני. ההיגיון היה דומה: שימוש בתשתית לאומית קיימת בלי להפוך את החברה הממשלתית לשחקן תקשורת מסחרי ישיר.
גם כניסת חברת החשמל לעולמות הסיבים האופטיים נעשתה בסופו של דבר דרך IBC – מודל שבו חברת החשמל שותפה, אך אינה בעלת שליטה. זה הפך לתקדים מרכזי באופן שבו המדינה מאפשרת לחברות תשתית ממשלתיות להשתלב בשווקים תחרותיים.
בדומה לכך, גם בניסיונות קודמים של חברת החשמל לבחון כניסה לעולמות הסלולר, התגבשה ההבנה שהמסלול האפשרי עובר דרך שותפות עם גורמים פרטיים שהם בעלי השליטה במיזם.
אם המהלך של נתג"ז יבשיל, הוא עשוי להוסיף לשוק שכבת תמסורת נוספת המבוססת על תוואי ארצי קיים עם פוטנציאל לעניין מפעילים שמחפשים חלופות תמסורת, יתירות גיאוגרפית ושיפור שרידות. בשלב הזה, עם זאת, מדובר במהלך ראשוני שהכרעתו תהיה בעיקר רגולטורית וממשלתית.
נתג"ז היא חברה ממשלתית העוסקת בתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת הולכת הגז הטבעי בלחץ גבוה בישראל, ביבשה ובים, ולצד זאת קיבלה גם היתר לעסוק בצנרת גז מימן ובצנרת לפינוי פחמן דו-חמצני הקשור לייצור מימן, וכן רישיון חלוקה באזור ירושלים. ברבעון השלישי של 2025 החברה רשמה הכנסות של כ-303.9 מיליון שקל, עלייה של כ-4.5% לעומת הרבעון המקביל, אך הרווח התפעולי ירד לכ-97.2 מיליון שקל והרווח הנקי ירד לכ-44.8 מיליון שקל.
מהחברה נמסר: "הנושא נמצא בבדיקות ראשוניות ובשלב זה אין בידי חברת נתיבי הגז הטבעי להוסיף כל מידע נוסף".
