משרד התקשורת עיצב מחדש את שוק הסיבים: בזק תוזיל את השימוש ברשת, פרטנר סלקום והוט יוגבלו

ההחלטה הסופית על השוק הסיטונאי מורידה את מחיר ה-BSA על גבי סיבי בזק ל-58 שקל לחודש ואת מחיר הגישה לתשתית פסיבית ל-180 שקל לק"מ, אך מאחורי ההוזלה מסתתר מהלך רחב יותר: צמצום התלות של המפעילים הגדולים בבזק, עידוד פריסה עצמאית ושימור מרחב תחרות לחברות הקטנות

משרד התקשורת פרסם את ההחלטה הסופית בשוק הסיטונאי ובפועל קבע מתווה שמנסה להשיג שני יעדים במקביל. מצד אחד, הוא מוזיל את השימוש בתשתית של בזק. מצד שני, הוא בונה מנגנון שנועד למנוע מהשחקנים הגדולים להמשיך להישען על הרשת של בזק בהיקף רחב ובמחיר מפוקח לאורך זמן. לכן זו אינה רק החלטת תעריפים, אלא מהלך שמנסה לעצב מחדש את מבנה התחרות בשוק הסיבים לשנים הקרובות.

לפי ההחלטה, מחיר שירות BSA על גבי רשת הסיבים של בזק יעמוד על 58 שקל לחודש לקו עד 1 במרץ 2031, ללא הצמדה למדד. שירות VULA, שהוא שירות סיטונאי דומה אך ברמה מקומית יותר, יעמוד על 43.57 שקל לחודש וגם הוא לא יוצמד למדד באותה תקופה. במקביל, מחיר הגישה לתשתית פסיבית נקבע על 180 שקל לחודש לק"מ, ומחיר סיב אפל על 183.34 שקל לחודש לק"מ, כאשר על שני השירותים הללו כן יחול מנגנון הצמדה שנתי למדד. במסמכי המשרד מצוין גם כי מחיר ה-BSA סיב יורד מ-72 ל-58 שקל – הפחתה של 20%.

לציבור הרחב זה עשוי להישמע כמו עוד הוזלה רגולטורית, אבל החלק החשוב באמת נמצא במנגנון החדש שקבע המשרד לחברות הגדולות. המשרד כותב במפורש שהוא מעדיף תחרות המבוססת על תשתית עצמאית, ולכן הוא לא רצה להשאיר את ה-BSA המפוקח כמסלול נוח וקבוע עבור הוט, פרטנר וסלקום. במקום זאת, הוא החליט שבזק תחויב לספק להן BSA ו-VULA במחיר מפוקח רק עד מכסה מוגדרת. המכסה הזאת לא נגזרת מהפער הפשוט בין היקף הפריסה של בזק להיקף הפריסה של IBC, אלא ממספר דירות המגורים שבהן לבזק יש סיבים והיא הפורסת היחידה, כפול נתח השוק הקמעונאי של כל אחת מהחברות הגדולות. נתחי השוק הללו מחושבים מתוך קווי האינטרנט הקמעונאיים של החברות הגדולות בלבד, כולל סיבים ונחושת.

זו נקודה קריטית להבנת ההחלטה. נכון לסוף 2025, בזק פרוסה בכ-2.9 מיליון דירות מגורים, IBC בכ-2.4 מיליון ופרטנר בכ-1.1 מיליון. אבל הרגולטור לא מסתכל רק על ההפרש המספרי בין 2.9 מיליון ל-2.4 מיליון. מה שמעניין אותו הוא כמה בתים נותרו עם תשתית סיבים של בזק בלבד, משום שרק שם קיימת מבחינתו הצדקה מובהקת לכך שבזק תידרש לאפשר גישה סיטונאית מפוקחת למתחרות הגדולות. לכן ככל ש-IBC או פרטנר יפרסו יותר ויקטינו את מספר הבתים שבהם בזק היא היחידה, גם בסיס המכסה לחברות הגדולות ילך ויצטמצם.

גזר לחלק מהשוק, מקל לחלק אחר

כאן מתגלה ההיגיון הרגולטורי של המהלך. החברות הקטנות מקבלות ודאות רחבה יותר. המשרד קבע שלחברות שאינן חברות גדולות תישאר בשתי התקופות האפשרות לגישה בלתי מוגבלת ל-BSA שיסופק על ידי בזק במחיר מפוקח. במקביל, המחיר עצמו נקבע עד 2031 ללא הצמדה. מבחינת המשרד, זו הדרך לשמור על תחרות קמעונאית גם מצד שחקנים שאין להם יכולת לפרוס תשתית ארצית בהיקפים של בזק, IBC או פרטנר.

לעומת זאת, הוט, פרטנר וסלקום מקבלות תקופת מעבר בלבד. עד 31 באוגוסט 2028 בזק תחויב לספק להן BSA ו-VULA במחיר מפוקח רק עד גובה המכסה שלהן. לאחר מכן, בזק עדיין תחויב לספק להן גישה עד אותה מכסה, אך המחיר כבר לא יהיה מפוקח וייקבע בין הצדדים. משרד התקשורת מבהיר שהתקופה הזאת נועדה לאפשר לחברות הגדולות לבנות לעצמן חלופות נוספות לתשתית בזק. במילים פשוטות, המדינה נותנת להן זמן הסתגלות – אבל גם שולחת אותן להשקיע יותר בפריסה עצמאית.

המכסות הראשונות שכבר פורסמו ממחישות את גודל המהלך. סלקום קיבלה מכסה של 118,023 קווים, פרטנר 137,716 קווים, והוט 173,510 קווים. המכסות האלה מבוססות על נתוני 31 בדצמבר 2025, והמשרד יפרסם אותן מחדש אחת לשישה חודשים – ב-1 במרץ וב-1 בספטמבר – על בסיס נתוני פריסה ונתחי שוק מעודכנים. כל מכסה חדשה תיכנס לתוקף חצי שנה לאחר פרסומה. כלומר, מדובר במנגנון דינמי שנועד להשתנות יחד עם התפתחות התחרות בשטח.

פרטנר והוט הן שתי הדוגמאות הכי בולטות

ביחס לפרטנר, המשרד כבר סימן בעיה מיידית. במסמך המכסה נכתב כי נכון להיום יש לפרטנר קווי BSA על סיבי בזק בכמות גבוהה יותר מזו שמתקבלת מהמודל, בין היתר בשל הסכמי IRU בין הצדדים. לכן כל רכישה נוספת של פרטנר מבזק תצטרך לקבל אישור מראש של המשרד לפני שתמומש. בנוסף, נקבע מפורשות שאם לחברה גדולה יש הסכם IRU עם בזק, מספר הקווים הכלולים בהסכם הזה יופחת מהקצאת ה-BSA המפוקח שלה. המטרה ברורה – למנוע מצב שבו חברה נהנית גם מהסכם ארוך טווח עם בזק וגם ממכסה רחבה של BSA מפוקח כאילו מדובר במסלולים נפרדים.

הוט נמצאת במעמד מורכב יותר. מצד אחד, היא מסווגת כחברה גדולה ולכן כפופה בדיוק לאותו מנגנון מכסות כמו פרטנר וסלקום. מצד שני, משרד התקשורת החליט במפורש לחייב את בזק לספק גם להוט BSA מפוקח. ההיגיון הוא שבאזורים שבהם בזק היא הפורסת היחידה של סיבים, הוט עלולה להישאר למעשה עם רשת מסורתית נחותה יותר, ולכן המשרד לא רצה להוציא אותה מהמשחק הקמעונאי באותם אזורים. במקביל, נקבע שלגבי השירותים הסיטונאיים של הוט עצמה, פיקוח התעריפים יחול רק על BSA באמצעות רשת מסורתית ועל שירות גישה לתשתית פסיבית, כאשר התעריפים ייגזרו מנקודת ייחוס ויהיו זהים לאלו שנקבעו לבזק.

לצד המקל, המשרד מפעיל גם גזר שנועד לעודד פריסה עצמאית. התעריף לגישה לתשתית פסיבית יורד ל-180 שקל לק"מ, ובאזורי תמרוץ הוא יעמוד על 107 שקל לק"מ. תעריף הסיב האפל יעמוד על 183.34 שקל לק"מ, ובאזורי תמרוץ על 109 שקל לק"מ. כלומר, המדינה לא רק מגבילה את האפשרות של החברות הגדולות להמשיך לרכוש מבזק BSA מפוקח בהיקף רחב, אלא גם מוזילה עבורן את עלות החלופה – פריסה עצמאית על גבי תשתית פסיבית או באמצעות סיב אפל. בנוסף, נקבע כי התעריפים המופחתים באזורי התמרוץ ימשיכו לחול גם בשנים הבאות, וכי גם באזורים שהועברו מאז לחובת פריסה של בזק תימשך ההטבה על התשתית הפסיבית למשך שנה מיום המעבר.

השורה התחתונה היא שמשרד התקשורת לא הסתפק כאן בעדכון מחירים. הוא מנסה לייצר משטר חדש בשוק הסיבים: החברות הקטנות יקבלו הגנה תחרותית וודאות, החברות הגדולות יקבלו תקופת מעבר אך יידרשו להישען פחות על בזק, הוט תישאר בתוך המשחק אך תחת מכסה, ופרטנר כבר ניצבת מול מגבלה מעשית בשל היקף השימוש הקיים שלה. בטווח הקצר, ההחלטה עשויה להפעיל לחץ תחרותי נוסף על מחירי האינטרנט. בטווח הארוך, השאלה החשובה באמת תהיה האם ההקלות בתשתית הפסיבית ובסיב האפל אכן יובילו לעוד פריסה עצמאית – או ששוק הסיבים יישאר תלוי מאוד ברשת של בזק גם בשנים הבאות.