המפעילים מזהירים: הקצאת התדרים החדשה מגיעה מוקדם מדי
בענף הסלולר טוענים כי לפני הקצאת 600 ו-1,500 מגה הרץ יש להשלים את הסדרת תחומי 800 ו-1,800. החשש: עוד מחזור השקעות כבד, עוד עלייה לתרנים ועוד החלפת ציוד במאות אתרים
הקול קורא שפרסם משרד התקשורת לבחינת הקצאת תדרים חדשים לחברות הסלולר בתחומי 600 ו-1,500 מגה הרץ מעורר ביקורת בקרב המפעילים. מבדיקה מול גורמים בענף עולה כי הביקורת אינה נוגעת לעצם הצורך בתדרים נוספים, אלא בעיקר לתזמון המהלך ולעלות הכרוכה ביישומו.
בענף טוענים כי פתיחת הדיון בהקצאת תחומי תדר חדשים מגיעה מוקדם מדי, בשעה שהשוק עדיין ממתין להסדרה של תחומי תדר מרכזיים יותר מבחינתו – ובראשם 800 מגה הרץ ו-1,800 מגה הרץ. מדובר בתחומים שנתפסים בעיני החברות כדחופים ומשמעותיים יותר לשיפור הרשתות בשנים הקרובות, הן מבחינת כיסוי והן מבחינת קיבולת.
הטענה המרכזית של המפעילים היא שהקצאת תדרים אינה מסתיימת בזכייה במכרז או בקבלת רישיון. כדי להפוך תחום תדר חדש לשירות מסחרי, החברות נדרשות להשקעות כבדות בציוד רדיו, התאמות באתרי סלולר, עבודות אינטגרציה, בדיקות רשת ולעיתים גם עלייה מחודשת למאות תרנים שבהם כבר בוצעו עבודות קודמות.
קודם להשלים את 800 ו-1,800
מבחינת המפעילים, השוק עדיין לא השלים אפילו את שלבי ההקמה הראשונים סביב תחום ה-800 מגה הרץ, מהלך שצפוי בפני עצמו לדרוש השקעות משמעותיות. לכן, פתיחת חזית נוספת סביב תחומי 600 ו-1,500 מגה הרץ נתפסת אצלם כמהלך שמקדים את המאוחר.
המשמעות המעשית מבחינת החברות ברורה: עוד תחום תדר פירושו עוד ציוד, עוד תכנון, עוד עבודות שטח ועוד עלויות. בשוק שבו ההכנסות נשחקות, התחרות נותרת גבוהה והקמת אתרי סלולר חדשים ממשיכה להיות אתגר מורכב, החברות חוששות ממחזור השקעות נוסף לפני שהמחזור הקודם בכלל הבשיל.
גורמים בענף טוענים כי אם המדינה רוצה לקדם מהלך תדרים משמעותי, עליה לעשות זאת כחלק מתוכנית רחבה ומתואמת יותר. במקום להקצות בכל פעם תחום אחר, החברות היו מעדיפות לקבל ודאות רגולטורית לכמה שנים קדימה, עם חלוקה של פרוסות תדר מספיק רחבות ואפקטיביות בכמה תחומים במקביל.
ההיגיון מבחינתן פשוט: אם כבר נדרשת עלייה לתרנים והחלפת ציוד באתרים, עדיף לבצע את המהלך פעם אחת, על בסיס מפת תדרים ברורה ורחבה, ולא לחזור לאותם אתרים שוב ושוב בעקבות כל הקצאה נקודתית חדשה.
תחום ה-600 מגה הרץ עשוי לסייע בעיקר בכיסוי ובחדירה למבנים, ולכן הוא מעניין מבחינה הנדסית. מנגד, מדובר במהלך שדורש בחינה של זמינות התחום, פינוי שימושים קיימים, תמיכת ציוד ותמיכת מכשירים. תחום ה-1,500 מגה הרץ שונה באופיו, והוא נתפס בעיקר כתדר משלים להגדלת קיבולת הורדה, ולא כתחום שיכול לפתור לבדו את בעיות הכיסוי והקליטה.
בנוסף, המפעילים מצביעים על הקצאת תדרי 26 גיגה הרץ כדוגמה למהלך שלטענתם קודם למרות הסתייגויותיהם. לדבריהם, כבר בזמן ההקצאה הם טענו כי מדובר בתחום תדרים שאין לו שימוש מסחרי ממשי בשלב הנוכחי, וכי התעשייה העולמית עדיין לא אימצה אותו בהיקפים שמצדיקים השקעה רחבה ברשתות. למרות זאת, לטענתם, משרד התקשורת לא נתן משקל מספק לעמדת החברות, ובפועל החששות שהעלו התממשו: עד היום תדרי 26 גיגה הרץ לא הפכו לכלי משמעותי בפריסת הדור החמישי בישראל ולא נעשה בהם שימוש מסחרי רחב.
לכן, הביקורת של המפעילים אינה נשמעת כמו התנגדות לשיפור הרשתות, אלא כמו טענה לניהול לא נכון של סדרי העדיפויות. מבחינתם, לפני שמקדמים הקצאה חדשה בתחומי 600 ו-1,500 מגה הרץ, המדינה צריכה להשלים את הטיפול ב-800 וב-1,800 מגה הרץ, להציג מתווה השקעות ישים יותר, ולאפשר לחברות לתכנן את שדרוגי הרשת בצורה מרוכזת וכלכלית יותר.
