אחרי חודשים של קיפאון: היוזמה להקמת אתרי סלולר על מבני ממשלה מתחילה לזוז
לזמן אוויר נודע כי פלאפון וסלקום הגישו בקשות לכ-120 מיקומים כל אחת, בעוד PHI ביקשה לעלות על כ-215 מיקומים. הרשימה כוללת מאות מבנים ממשלתיים ברחבי הארץ, ובהם תחנות משטרה, כיבוי אש ומד"א, בתי משפט ומשרדי ממשלה
התפתחות משמעותית בניסיון לקדם את פרויקט הקמת האתרים הסלולריים על מבני הדיור הממשלתי: בשבוע שעבר הגישו מפעילות הסלולר רשימת מבנים ממשלתיים שעליהם הן מעוניינות להקים אתרי סלולר חדשים. הרשימה תועבר כעת לעיון מינהל הדיור הממשלתי והמשרדים השונים, שיידרשו לבחון את המיקומים ולהגיש השגות בתוך שבועיים.
לזמן אוויר נודע כי פלאפון וסלקום הגישו בקשות לכ-120 מיקומים כל אחת, בעוד PHI, הרשת המשותפת של פרטנר והוט מובייל, הגישה בקשות לכ-215 מיקומים. בסך הכל כללה הרשימה כ-350-400 מיקומים ברחבי הארץ, בהם מבנים שבבעלות או בניהול מינהל הדיור הממשלתי. בין היתר מדובר בתחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א, בתי משפט, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור נוספים.
מדובר במהלך שנועד להרחיב את היכולת של חברות הסלולר לפרוס אתרים באזורים שבהם קשה למצוא מיקומים מתאימים. מבנים ממשלתיים עשויים לספק לחברות נקודות הקמה יציבות יחסית, בפריסה רחבה ובמיקומים עירוניים או ציבוריים שבהם קיים לעיתים קושי לאתר גגות זמינים. בשוק שבו הקמת אתר חדש עלולה להיתקע חודשים ארוכים בשל חסמים תכנוניים, התנגדויות מקומיות או משא ומתן עם בעלי נכסים פרטיים, פתיחת נכסי המדינה לשימוש החברות יכולה להיות כלי משמעותי לשיפור הכיסוי והקיבולת.
מבדיקה עם המפעילים עולה כי רוב המיקומים שהתבקשו הם מיקומים חדשים שבהם אין כיום אתר של החברה המבקשת. יתר הבקשות נוגעות לשינוי מיקום של אתר קיים. המשמעות היא שהמהלך אינו מיועד רק לשימור רשת קיימת או להזזת אתרים, אלא גם להוספת נקודות שידור חדשות בפועל, שיכולות לסייע בצמצום עומסים ובשיפור איכות הקליטה.
דמי שכירות נמוכים, אבל עם מנגנון לחץ
אחד המרכיבים המרכזיים במתווה הוא דמי השכירות שנקבעו למפעילים: 1,750 שקל לחודש בלבד למפעיל עבור כל מיקום. מדובר בסכום נמוך ביחס לעלויות שכירות מקובלות בשוק הפרטי, ולכן הוא עשוי להפוך את המהלך לאטרקטיבי מבחינה כלכלית עבור החברות, בעיקר באזורים שבהם יש צורך תפעולי מובהק בהקמת אתר.
עם זאת, המדינה מבקשת למנוע מצב שבו החברות יגישו רשימות רחבות רק כדי "לתפוס" מיקומים, בלי כוונה אמיתית להתקדם להקמה. לכן נקבע כי לאחר שהוועדה תאשר את האתרים, תינתן למפעילים תקופה של 90 יום לביצוע סיורים במיקומים שאושרו ולחתימה על הסכמים פרטניים להקמת האתרים.
בתום 90 הימים, כל אתר שאושר לבקשת החברה יחויב בדמי שכירות, גם אם החברה עדיין לא הקימה בו אתר בפועל. במילים אחרות, חברה שביקשה מיקום, קיבלה אישור ולא התקדמה, תתחיל לשלם. המנגנון נועד לדחוף את החברות להתמקד במיקומים שבהם הן באמת מתכוונות להקים אתר, ולא להשאיר את הפרויקט בשלב של בדיקות וכוונות כלליות.
המשרדים יצטרכו לנמק התנגדויות
על פי המתווה, לאחר קבלת הרשימה תועבר הבדיקה למינהל הדיור הממשלתי ולמשרדים השונים. כל משרד או גוף ממשלתי שירצה להתנגד להקמת אתר על מבנה שבאחריותו יידרש להגיש השגה בתוך שבועיים ולהסביר לוועדה מדוע קיימת מניעה להקמת האתר.
הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי, תבחן את ההשגות ותכריע אילו אתרים יאושרו. בוועדה יישב נציג של מינהל הדיור הממשלתי ונציג המשרד להגנת הסביבה. בכך מנסה המדינה לייצר מסלול שבו התנגדות של משרד ממשלתי אינה יכולה להיות כללית או אוטומטית, אלא מחייבת נימוק מסודר. זו נקודה חשובה, משום שאחד החסמים הקבועים בהקמת אתרי סלולר הוא לא רק מציאת מיקום מתאים, אלא גם היכולת להתגבר על התנגדויות מוסדיות ומקומיות.
המהלך הנוכחי הוא מבחן מעשי ליכולת של המדינה לסייע בשיפור תשתיות הסלולר לא רק באמצעות רגולציה ודרישות איכות, אלא גם באמצעות הנגשת נכסים שבשליטתה. אם המדינה דורשת מהמפעילים לשפר כיסוי, להגדיל קיבולת ולהאיץ פריסת דור 5, היא צריכה גם לפתוח בפניהם מיקומים ריאליים להקמה.
הצלחה של המהלך עשויה להוסיף לשוק הסלולר מאות נקודות פוטנציאליות לפריסה, גם אם לא כולן יהפכו בסופו של דבר לאתרים פעילים. מנגד, אם המשרדים יגישו התנגדויות רבות, או אם יתברר שחלק מהמיקומים אינם מתאימים הנדסית או כלכלית, ההשפעה תהיה מוגבלת יותר. בשלב הזה, עצם הגשת הרשימות והיקף הבקשות מלמדים כי החברות רואות במהלך הזדמנות ממשית ולא רק מסלול רגולטורי נוסף.
השאיפה היא שכבר השנה ניתן יהיה לראות הקמה או התחלת עבודות של כמה עשרות אתרים חדשים בשוק לפחות.
