גם אחרי שנת התאוששות, ההייטק הישראלי עדיין רחוק מהמסלול שאבד
דוח רשות החדשנות מציג שנה חזקה לענף, עם צמיחה של 8.2% בתוצר ההייטק ושיא באקזיטים, אך גם שורת סימני אזהרה: פער של כ-19 מיליארד שקל מתוואי הצמיחה ההיסטורי, ריכוז גיוסים בפחות חברות, ירידה בעובדי מו"פ בישראל והתרחבות פעילות לחו"ל.
ההייטק הישראלי סיים את 2025 עם נתונים חזקים, אך הדוח השנתי של רשות החדשנות רחוק מלהיות דוח חגיגי בלבד. מאחורי הצמיחה, האקזיטים וגיוסי ההון, מסתתרת תמונה מורכבת יותר: הענף אמנם התאושש, אך עדיין לא חזר למסלול הצמיחה שאפיין אותו לפני ההאטה של השנים האחרונות. לפי הדוח, גם לאחר צמיחה ריאלית של 8.2% בתוצר ההייטק, נותר פער של כ-19 מיליארד שקל בין התוצר בפועל לבין התוצר שהיה צפוי אילו קצב הצמיחה שלפני 2023 היה נמשך.
זהו הנתון שצריך למסגר את הדוח כולו. ההייטק עדיין מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, אך הוא כבר אינו נמצא באותו תוואי מהיר ובטוח שאפיין את העשור הקודם. תוצר ההייטק הסתכם ב-2025 בכ-352 מיליארד שקל, וחלקו בתוצר הגיע לשיא של 18.3%. הענף תרם כמחצית מצמיחת המשק, נתון שממחיש עד כמה הכלכלה הישראלית תלויה בו, אבל גם עד כמה כל חולשה מבנית בענף עלולה להפוך לסיכון מאקרו-כלכלי רחב.
ההתאוששות ניכרת גם בשוק ההון הפרטי. גיוסי ההון של חברות ההייטק הישראליות עלו בכ-30% לעומת 2024, ישראל דורגה כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים, והיקף האקזיטים הגיע לשיא של כ-84 מיליארד דולר. גם מספר החברות החדשות עלה לאחר עשור של ירידה, עם כ-775 סטארטאפים חדשים שהוקמו בישראל ב-2025.
הכסף חזר, אבל לא לכולם
אחת הנקודות הביקורתיות בדוח היא ריכוזיות הגיוסים. לפי רשות החדשנות, סכומי גיוס שבעבר התחלקו בין יותר מ-900 חברות מרוכזים כיום בכ-500 סבבי גיוס בלבד. המשמעות היא ששוק ההון הפרטי פעיל יותר, אך גם סלקטיבי יותר. יותר כסף זורם לחברות צמיחה ולתחומים חזקים, בעוד חברות צעירות יותר או כאלה שאינן נמצאות בליבת העניין של המשקיעים מתקשות יותר להגיע למימון.
גם מהפכת הבינה המלאכותית אינה רק הזדמנות. הדוח מצביע על כך שכ-32.5% מכלל ההשקעות ב-2025 הופנו לחברות AI Core, נתון שממחיש את מרכזיות התחום, אבל גם את הסיכון לריכוז יתר של הון בכמה סקטורים מובילים. במקביל, הבינה המלאכותית מתחילה להשפיע גם על מבנה התעסוקה בענף. מספר המועסקים בהייטק עבר את רף ה-400 אלף עובדים, אך שיעורם מכלל המועסקים במשק נותר כמעט ללא שינוי, סביב 11.4%.
לראשונה זה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל, כ-3,500 עובדים פחות, לצד גידול של כ-15 אלף עובדים בתפקידי מוצר. רשות החדשנות אינה קובעת עדיין שמדובר בשינוי קבוע, אך מציינת כי כלי AI עשויים להסביר חלק מההתייעלות בעבודת הפיתוח.
הסיכון הגדול: הערך זולג החוצה
הדוח מצביע גם על תלות חריפה של ההייטק בעולם. הייצוא מהווה כ-79% מתוצר הענף, וחלקו של ההייטק בכלל הייצוא הישראלי הגיע לכ-58%. לכן ירידת שער הדולר אינה בעיה חשבונאית שולית, אלא פגיעה ישירה ברווחיות החברות, באורך הנשימה של סטארטאפים ובכדאיות העסקת עובדים בישראל מול חלופות בחו"ל.
לכך מצטרפת מגמה מדאיגה נוספת: חברות הייטק ישראליות מרחיבות בשנים האחרונות את פעילותן מחוץ לישראל, לא רק במכירות ובשיווק, אלא גם במו"פ ובתפקידי הנהלה בכירים. במקביל, נרשמה עלייה במספר אנשי ההייטק שעזבו את ישראל לתקופות ממושכות.
