חלל תקשורת אחרי הסדר החוב: "לא נשגר לוויין בכל מחיר"

מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק, אומר בפודקאסט "עושים תקשורת בזמן אוויר" כי החברה נכנסת לשלב חדש: פחות הסתמכות אוטומטית על בעלות מלאה בלוויינים, יותר גמישות במודלים עסקיים, ושאיפה לחזור לצמיחה דרך שירותים, שיתופי פעולה וטכנולוגיות לווייניות חדשות

חלל תקשורת יוצאת מתקופת הסדר החוב ומנסה להגדיר מחדש את מקומה בשוק לוויינות שהשתנה כמעט ללא היכר. מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, אמר בפודקאסט "עושים תקשורת בזמן אוויר" https://open.spotify.com/episode/5wYkKFsaDzsWwVq7luLboz?si=n149Q5NHQP65UtEP54rhwQ כי החברה אמנם השלימה מהלך פיננסי חריג בהיקפו, אך כעת ניצבת בפני האתגר החשוב יותר: מציאת מנועי הצמיחה הבאים.

לדבריו, הסדר החוב של חלל תקשורת נמשך כשלוש שנים והסתיים ללא תספורת למחזיקי האג"ח. "פרענו את כל החובות, גייסנו חוב חדש ופרסנו אותו לפי הצרכים של החברה", אמר זיצ'ק. לדבריו, מדובר היה בחובות בהיקף של כ-390 מיליון דולר, שהם כ-1.3 מיליארד שקל. "זה היה הסדר מאוד ייחודי וחריג לטובה", הוסיף.

אבל חלל של היום כבר אינה החברה שהייתה בעבר. צי הלוויינים שלה הצטמצם, עמוס 17 הפך לנכס המרכזי, ועמוס 4 צפוי לפעול עד 2028. במקביל, כל שוק הלוויינות עבר שינוי עמוק: שיגורים זולים יותר, כניסת לוויינים נמוכי מסלול, תחרות מצד ענקיות גלובליות, ומודלים מסחריים חדשים.

לא בעלות בכל מחיר

אחת השאלות המרכזיות היא האם חלל תחזור להיות חברה שמחזיקה לוויינים בבעלותה, או שתעבור למודל גמיש יותר של חכירה ושיתופי פעולה. זיצ'ק הבהיר כי בעלות על לוויין אינה יעד בפני עצמו. "הנכסים האמיתיים של החברה הם הלקוחות שלה, ופחות הלוויינים עצמם", אמר. "אם נבנה תוכנית עסקית ונוכל לשגר לוויין נוסף, אז נשגר. אבל לא נשגר בכל מחיר".

זיצ'ק הצביע על כמה אפשרויות שחלל בוחנת: שיגור לוויין חדש, רכישת לוויין שכבר נמצא בחלל, מודלים של sale and leaseback, או הקמת לוויין משותף עם שותפים במודל המכונה Condosat. לדבריו, רכישת לוויין קיים עשויה להפחית סיכונים ולקצר משמעותית את זמן הכניסה לשוק.

גם נקודות השמיים של החברה נותרות מבחינתו נכס משמעותי. זיצ'ק אמר כי אינו חושש שהמדינה תיקח אותן מחלל, וציין כי החברה עובדת בצורה טובה מול משרד התקשורת והרגולטורים. לדבריו, נקודות השמיים יכולות לשמש בסיס לשיתופי פעולה שבהם חלל תעמיד את הזכות לשימוש בנקודה, ושותף אחר יביא את הלוויין.

אפריקה, סלולר וריבונות תקשורתית

זיצ'ק תיאר את אפריקה כשוק מרכזי עבור עמוס 17, בעיקר בתחום חיבור אתרי סלולר מרוחקים באמצעות לוויין. לדבריו, חברות סלולר משתמשות בלוויין לצורכי backhaul באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית לפריסת סיבים או תשתיות קרקעיות אחרות.

במקביל, הוא סימן את תחום ה-NTN, רשתות לא-קרקעיות, כאחד הכיוונים החשובים של השוק. לדבריו, חברות הסלולר חוזרות להתעניין בלוויינות, גם לחיבור אתרים וגם בעתיד לחיבור ישיר של מכשירים ללוויין. עם זאת, הוא הדגיש כי ישראל אינה בהכרח שוק היעד הראשון לפתרונות Direct to Device, מאחר שהכיסוי הסלולרי בה טוב יחסית.

זיצ'ק התייחס גם למגמה הגוברת של sovereign satellites, לוויינים או שירותי תקשורת ריבוניים, הנובעת מהמציאות הגיאופוליטית ומהחשש של מדינות וגופים ביטחוניים מתלות בשחקנים זרים. לדבריו, המלחמות והמשברים האחרונים חידדו את ההבנה שהחלל הוא שדה פעילות אסטרטגי, וגם ישראל צריכה לפעול בו בצורה אקטיבית יותר.

כשנשאל כיצד תיראה חלל בעוד חמש שנים, זיצ'ק אמר כי הוא רואה אותה כשחקנית משמעותית בתחום לווייני הגאו, אך כזו שפועלת אחרת מבעבר: יותר אינטגרציה, יותר שירותים מותאמים ללקוח, יותר שיתופי פעולה, וכניסה לטכנולוגיות חדשות. "השלב הראשון היה להסדיר את חובות העבר", סיכם. "השלב הבא הוא למצוא את מנועי הצמיחה ולהחזיר את החברה להיקפים של 100 מיליון דולר הכנסות".