סגירת רשת הנחושת של בזק תהיה כאב ראש אחד גדול אבל אין ברירה אחרת

משרד התקשורת חזר היום על כוונתו לסגור את רשת הנחושת של בזק. הדברים נאמרו בדיון של ועדת הכלכלה שבה הציג שר התקשורת שלמה קרעי את תוכניות המשרד. הכוונה לסגור את רשת הנחושת של בזק כבר פורסמה שנה שעברה והמשרד אף ערך שימוע בעניין, אך טרם נקבעה תוכנית סדורה למהלך, שהוא מאד סבוך ומורכב ויקח שנים.

בכל העולם סגירת רשתות התקשורת מבוססות הנחושת נמצא על סדר היום הציבורי. רשתות הנחושת הולכות ודועכות על רקע העובדה שמפעילי התקשורת עוברים לסיבים אופטיים. ככל שחולף הזמן מסתבר שהרשתות הופכות להיות גם מפגע סביבתי, ומייצרות לכלוך והזנחה. ההנחה היא שבזק לא רוצה להיכנס לאירוע הזה, לפחות לא בשלב הזה שבו היא פורסת סיבים אופטיים. בכל מקרה לא ניתן לסגור את רשת הנחושת מבלי שרשת הסיבים תיפרס במלואה. התהליך הזה יקח עוד שנים וכאמור עד אז בזק תנסה לעכב את המהלך.

נאמר זאת כך, אם לבזק היה כדאי כלכלית למכור את הנחושת, סביר להניח שהיא הייתה עושה זאת מבלי שהמשרד יבקש ממנה. מחירי הנחושת נמוכים ולחברה לא משתלם למשוך אותה. מבחינת בזק שהנחושת תישאר באדמה, אלא שהבעיה היא  שלבזק יש נחושת לא רק באדמה אלא גם ברשת עילית על עמודים ושם עיקר המפגע הסביבתי. בעבר בזק מכרה מרכזיות ישנות שכללו מכירה של נחושת בכמויות עצומות, אך הדבר השתלם לבעלים והיווה מקור רווח מאד חשוב עבורם.

נקודה נוספת היא שרשת הנחושת של בזק משמשת גם את מתחרותיה. אם בזק סוגרת אותה היא נסגרת גם עבורם, וגם המתחרות יידרשו להעביר את הלקוחות לרשתות סיבים. זה עשוי להיות קצת מסובך היות ויש לקוחות שלא ירצו לעבור לסיב, ואם יחייבו אותם הם ידרשו שהמפעילים יממנו זאת. נושא נוסף הוא שישנם שירותים רבים שעובדים כרגע רק על גבי נחושת וזה יהיה מסובך לנתק אותם. ישנם לקוחות שעדיין מדברים בטלפוניה המסורתית, ובזק תידרש למצוא להם פתרון טלפוניה על גבי האינטרנט, מה שלא כולם ירצו.

אבל כפי שהמשרד החליט בנושא סגירת רשתות דור 2 ו – 3 בסלולר, למרות ההתנגדויות, גם ברשת בזק לא תהיה ברירה אלא לסגור את הנחושת.

בעוד שרשתות נחושת שימשו כעמוד השדרה של התקשורת במשך שנים רבות, היתרונות המוצעים על ידי רשתות סיבים אופטיים במונחים של רוחב פס, עמידות, טווח ומהירות הפכו את אימוצן לבלתי נמנע. חברות טלקום מתמודדות עם האתגר של תכנון אסטרטגי וביצוע של המעבר תוך שמירה על בסיס הלקוחות וסיכויי הצמיחה שלהן. חברות מסוימות מעדיפות גישה אגרסיבית יותר, פירוק רשתות נחושת מהר ככל האפשר, גם על חשבון הכנסות ועלויות. אחרים בוחרים במעבר איטי יותר, ומעבירים לקוחות לסיבים בהדרגה תוך מתן שירות ללקוחות נחושת מדור קודם.

המניעים לנקיטת שתי הגישות יכולים להשתנות, החל מהימנעות מטלטלה בבסיס הלקוחות ועד להבטחת סינרגיה חלקה בין שירותים שונים. פירוק תשתיות נחושת כרוך במספר שלבים ושיקולים. אלה כוללים העברת לקוחות, שהיא היבט קריטי של סגירת רשתות מדור קודם. חברות טלקום נדרשות להשקיע מאמצים בתכנון ובביצוע של תהליך הפירוק כדי לאזן בין האינטרסים של בזק ושל טובת הציבור.

בעוד שהמעבר לרשתות סיבים אופטיים מתקדם בהתמדה, ישנם עדיין אזורים בארץ ובעולם שבהם גישה בפס רחב מסתמכת על טכנולוגיית ADSL מבוססת נחושת. המעבר מנחושת לרשתות סיבים אופטיים מביא יתרונות פוטנציאליים לחברות טלקום לא רק כאבי ראש. על-ידי הפסקה מוחלטת של השימוש בנחושת בתוך תקופה קצרה, חברות יכולות למקסם ייצור הכנסות מתשתית סיבים ולהפחית עלויות בצורה משמעותית בהוצאה על תחזוקה.