דני רוזן מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ומי שנחשב לאחד ממומחי הטלקום המנוסים בארץ, קורא לשינויים מהותיים בתזכיר חוק השידורים תוך שהוא ממליץ גם להסיר חלקים מיותרים ממנו. רוזן מביע דאגה מפני האפשרות להתערבות של גורמים פוליטיים על חברות החדשות, ומזהיר מהשתלטות פוליטית על מועצת השידורים החדשה שאמורה לקום.
בתגובה שנשלחה ליועצת המשפטית של משרד התקשורת קובע רוזן כי התזכיר מבוסס על מונחים עמומים, שאינם מוגדרים: "מה זה 'אינטרנט'? מה זה 'אתר אינטרנט'? המונח 'אינטרנט' לא מוגדר כלל (לא בתזכיר חוק זה – ולמיטב ידיעתי גם לא בחוקים אחרים)".
"מנוסח תזכיר החוק ניתן להבין שכמעט כל מה שאפשר להגיע אליו באמצעי אלקטרוני הוא 'אינטרנט', והגדרה זו מטילה את הפיקוח והאסדרה של החוק על כל אמצעי אלקטרוני – בניגוד לדברי ההסבר, המדברים על החלת "רשימה מצומצמת וממוקדת של חובות על השחקנים המשמעותיים הפועלים בשוק".
בהמשך רוזן קורא גם לתיקונים בהגדרות של חדשות, שואל מה זה תוכן צפייה-ושמע, ספק תכנים, אפיק ועוד. כלומר רוזן מבקש לעשות סדר בתשתית המונחים כדי שניתן יהיה להבין על מה מדובר.
לאחר מכן רוזן נדרש לסוגיית הקמת הרשות לאסדרה שאמורה להחליף את הרשות השניה ואת מועצת הכבלים והלווין. "מה היעדים והמטרות של 'הרשות לאסדרת תכני צפייה־שמע? מדוע בכלל צריך רשות כזו? מדוע נדרשת אסדרה ייחודית לתחום זה? במה שונה תחום זה מתחומים אחרים בענף התקשורת (בזק)? מה משמעות גוף מסדיר ייעודי ועצמאי שהחוק מרחיב את סמכויותיו כפי שהגוף יחפוץ? האם הרשות לא תהפוך ל'גוף־על' לאסדרת ענף התקשורת? איזו אסדרה בענף התקשורת תיוותר בסמכות משרד התקשורת?".
"תזכיר החוק קובע כי תפקיד הרשות הוא "לאסדר את כל תחום אספקת תכנים הצפייה־ושמע". שר התקשורת הודיע כי לא יהיו לה סמכויות להתערב בתוכן שידורים, אך הדבר לא כתוב בתזכיר החוק. משמעות המילה 'כל' בהגדרת תפקיד הרשות איננה ברורה".
"ועדות שונות, לאורך השנים, שבחנו את האסדרה בתחום השידורים, קבעו שיש חשיבות מיוחדת לביטול אסדרה עודפת. לקחי אסדרה בארץ ובעולם מראים על חוסר תכלית במיקרו־אסדרה צרכנית וכלכלית, על צורך בצמצום אסדרה מיותרת ומכבידה שנוצרה עם השנים, ועל צורך במיקוד האסדרה – הימנעות מאסדרה פרטנית והתערבות רק בדיעבד, כאשר מתברר קיומו של 'כשל שוק'. לא מצאתי הנחיות לכך בתזכיר החוק".
עוד הוא מציין כי מטרות הרשות וסמכויותיה אינן מוגדרות. תזכיר החוק קובע כי "המועצה תקבע את מדיניות הרשות ותתווה את קווי פעולתה, וכן תפעל בהתאם לתפקידה ולסמכויותיה הקבועים בחוק זה ובכל דין אחר". זה ניסוח שמאפשר לרשות לקבוע מה תחום פעילותה ומה סמכויותיה, אין עליה הגבלות, והיא מוסמכת להסדיר כל מה שתחפוץ. האם זו הכוונה? האם סמכויות האסדרה שהחוק מעניק לרשות המוצעת, שהם ניהול מרשם, פיקוח על הסדרי 'קישור הגומלין' בין 'ספק תכנים' ל'ערוץ', פיקוח כלכלי על השקעות בהפקות מקומיות, אבטחת תחרות, קביעת כללי מינהל תאגידי וחשבונאות ב'ספק תכנים' ו'ספק חדשות', קביעת כללי תוכן שיווקי ומטלות טכניות של 'הפצת שידורים', הגנה על צרכנים, הנחיות בעניין שידור הודעות בחירום ומחקר נתוני צפייה, מצדיקים הקמת רשות ייעודית? הרי אלה מטלות שגרתיות ו'לחם חוקו' של משרד התקשורת בתחום 'שירותי בזק', ומוסדרים בהצלחה רבה. מה מייחד את תחום ה'שידורים', שמטלות אלה מחייבות גוף מסדיר ייעודי?"
"מה המשמעות, בעולם של לכידות, לקיומו של גוף אסדרה ייחודי העוסק ב'אסדרת תכני צפייה־ ושמע'? שסמכויותיו לא מוגדרות בחוק, והוא קובע אותן בעצמו? שמוגדר כגוף 'עצמאי בהפעלת סמכויותיו'? שהגם שזו כנראה לא הכוונה, ניתן לפרש שסמכותו חלה למעשה על כל גורם הפועל בענף התקשורת, ומורחבת בחוק לנושאי תחרות, צרכנות, קישור גומלין, בעלויות צולבות ועוד? ושהוא בשליטה של גורמים פוליטיים?".
לדברי רוזן, "הניסיון מלמד שכאשר ניתנת סמכות לגורם מסדיר, הוא משתמש בה. כל רשות אסדרה היא גוף 'אימפריאליסטי', הפועל כל הזמן להרחיב ולהעמיק את סמכויותיו – ולא לצמצמן. האם הרשות החדשה היא גוף עם סמכויות מוגבלות ב'גומחה' ספציפית, או שמה מדובר ב'גוף־ על', עם סמכויות על כל נושאי התקשורת במדינה, שמשרד התקשורת כפוף לו בכל מעשה האסדרה? שסמכותו חלה על כל מי שבין עיסוקיו יש 'אספקת תכני צפייה־ושמע', שלפי ההגדרות זה כל מי שמפעיל מערכות ממוחשבות/אלקטרוניות, שיש לו אתר אינטרנט או שמשתמש באינטרנט? הדין אינו מתיר לגורמים פוליטיים להתערב בתוכני שידורים, ומנגנון 'מועצת הרשות' ו'הרשות' נועדו ליצור חיץ בין אסדרת התוכן לבין הגורמים הפוליטיים. אך המנגנון המוצע למינוי חברי מועצת הרשות ולתקצוב הרשות, השונה מאוד מזה של 'גוף תוכן' כדוגמת תאגיד השידור הציבורי, מועצת הרשות ולתקצוב הרשות, מבטיח שליטה של גורמים פוליטיים על המינויים ברשות ועל תפקודה, כך שאין חיץ בין הדרג הפוליטי לבין הרשות המוצעת".
"בהמשך מבקר את הכוונה למנות עובדי מדינה למועצה. מה תפקיד 'נציגי הממשלה שהם עובדי מדינה', ממונים בידי שרים, ברשות זו (במיוחד מאחר שאסור 'ניגוד עניינים' בין תפקידם בשירות המדינה לבין תפקידם במועצה)? מה גורם לעובד מדינה שעיסוקו רחוק מתחום פעילות הרשות המוצעת להיות מומחה בתחומי פעילות המועצה?".
פעולה מקצועית, ללא משוא פנים וללא מורא, היא תנאי לקיום אסדרה ראוייה. פעילות כזו חייבת להתבצע בידי גוף מקצועי המחוייב לפעול באופן שקול ועל פי אמות מידה ממלכתיות, שדרכי פעולתו אינן כפופות לאינטרסים של קבוצות עניין. ספק האם מועצה ציבורית, ממונה בידי מספר שרי ממשלה, יכולה לתפקד כגורם מסדיר מקצועי ובלתי תלוי. שכן חברי המועצה ייצגו מגזרים, ארגונים או דעות, ויהיו מחוייבים לאינטרסים של אלה – ושל הגורם הפוליטי שמינה אותם, בעוד הציפיה היא כי גוף אסדרה יפעל כשירות ציבורי, מאוייש בידי עובדים המחוייבים לפעול באופן ממלכתי, בקוד אתי ובנורמות ממלכתיות, כשל עובדי מדינה. במציאות הישראלית, העמדת מועצה ציבורית בראש מערכת אסדרה מכתיבה פוליטיזציה ושיקולים זרים במעשה האסדרה, ואינה מאפשרת אסדרה נייטרלית ובלתי תלוייה באינטרסים של גופים אלה או אחרים".
"הרשות המוצעת פשוט מיותרת, והמשימה של אסדרת אספקת 'תכני צפיה־ושמע' היא משימת אסדרה רגילה של כלכלה, תחרות וצרכנות, המתבצעת בשגרה בידי משרד התקשורת בכל יתר שירותי התקשורת, ואין כל סיבה להקמת רשות מיוחדת לעניין זה".
בנושא החדשות הוא אומר "אסדרת חדשות הייתה עניין חשוב בעולם הסובייטי (וגם שם התקשו ליישמה). האם יש לה מקום בדמוקרטיה מערבית? לעניות דעתי, הרעיון של הידוק האסדרה על ערוצי חדשות, כולל חובת רישום במרשם, מגבלות לעניין כמות 'תכנית חדשות' שהוא מפיק, ומגבלות לעניין ממשל תאגידי, וסמכות המועצה להכריע בעניינים מסחריים בקשר בין ספק חדשות לגורמים המפיצים את החדשות (ספק תכנים רשום, ספק אחוד), וחובות להפרדה בין אינטרסים מסחריים לתכני חדשות – אינו ישים, מנוגד לעקרונות הדמוקרטיה ומסוכן מאוד לחברה הישראלית". הוא ממליץ לבטל את כל אסדרת החדשות בדיוק כפי שלא מסדירים חדשות בעיתונים.
להלן הקישור לאתר החקיקה הממשלתי
