חברת IBC מנהלת מגעים לרכישת מספר חברות קטנות נוספות שהחליטו לוותר על פעילותם בתחום הסיבים. IBC כבר רכשה את פעילות חברת 019 שהחליטה לצאת מהתחום, וגם את פעילות נקסטקום וכעת היא במגעים לרכישת מספר קבלנים שזכו במכרזי התמרוץ לפריסת סיבים בפריפריה והגיעו למסקנה שהאירוע גדול עליהם, או שנקלעו לקשיים כאלה ואחרים בפריסה.
מדובר על כמה אלפי משקי בית, שירחיבו את הנגישות של IBC ויממשו את החזון שלה להיות החברה הגדולה ביותר בישראל בתחום תשתיות התקשורת.
השתתפות הקבלנים הקטנים במכרזי התמרוץ נתפסת על ידי משרד התקשורת כהצלחה גדולה שעוזרת לפתור את בעיית הכיסוי בפריפריה. בפועל העבודות מתבצעות בצורה איטית מדי וחלק מהקבלנים והחברות הזוכות מגלים שהפרויקט מורכב יותר ממה שחשבו ושיש לא מעט חסמים בדרך לפריסה.
בשיחות עם קבלנים עולה תמונה עגומה למרות הזכייה. חלק מהקבלנים בעיקר במגזר הערבי מקימים תשתיות עצמאיות ללא אישורים ולמעשה ממשיכים את בעיית הפיראטיות במגזר רק שהפעם תחת רישיון ממשרד התקשורת. עוד עולה שבחלק מהיישובים שנמצאים באזורי התמרוץ אין תשתיות סיבים בכלל כך שאי אפשר להשתמש אפילו בתשתיות בזק. המשמעות היא שאותם קבלנים קטנים נאלצים לחפור בעצמם ולהניח סיבים על מנת להגיע ליישובים קטנים עם כמה מאות משפחות, והחזר ההשקעה במצב כזה כבר אינו כלכלי.
תופעה נוספת שפוגעת ברווחיות המפעילים הקטנים היא הסירוב של משרד התקשורת לאפשר להם להשתמש בפתרונות אלחוטיים במקרי קיצון שבהם אין מספיק נגישות דרך תשתיות בזק ולא כדאי לפרוס עצמאית. העובדה שאי אפשר להשתמש בפתרונות אלחוטיים גרמה לכך שאחת החברות שזכתה במספר אזורי פריסה ומשקי בית במכרז התמרוץ הראשון (רימון), נאלצה לוותר על מספר יישובים ונקנסה דרך חילוט ערבויות שהגישה. המשרד עומד על כך שכל פתרון לפריסה יבוסס על סיבים בלבד ולא על פתרונות אלחוטיים, למרות היתרון הכלכלי הטמון בכך ולמרות המהירות שבה ניתן לבצע את העבודות.
ב – IBC סירבו להתייחס לנושא.
מה עם נורקום ? מוכרים את עצמם ?