בזק נמנעת מלספק שירותי אינטרנט מבוססי סיבים ובטכנולוגיית GPON באזורי תעשייה ובאזורים מעורבים, וזאת על מנת למנוע פגיעה בהכנסותיה בשוק העסקי. גם באזורים שלבזק יש סיב היא נמנעת מלהטמיע את הטכנולוגיה ואומרת ללקוחות העסקיים שרוצים אינטרנט רגיל שהם לא יכולים לקבל אינטרנט 1 ג'יגה על בסיס GPON.
נסביר כי מדובר באזורים שנכללים באזורי החובה של בזק ונחשבים לאזורים מעורבים שבהם יש גם לקוחות עסקיים וגם לקוחות פרטיים. לרוב בזק תנסה להימנע מלהגיע לאותם אזורים והיא תעדיף אזורים שהם אזורי מגורים קודם.
משרד התקשורת נמצא בבעיית אכיפה באזורים האלה מכיוון שמה שבזק עושה היא בעצם דוחה את הפריסה של ה – GPON והשירות לאותם מקומות שהיא מזהה שיש בהם לקוחות עסקיים, ומשאירה אותם לסוף חובת הפריסה שלה ל-6 שנים.
לקוחות עסקיים שדברו עם zmanavir אומרים שגם בחברות מתחרות ניכרת בעיה דומה, ומפעילים משתדלים לא להציע ללקוחות עסקיים שירותים שמיועדים ללקוחות פרטיים למרות שהם בהחלט היו יכולים לענות על דרישות הלקוח.
בבזק השוק העסקי הוא מכונה משומנת של יצירת מזומנים והחברה פועלת בשוק הזה כמעט ללא מתחרים, ולכן גם המחירים גבוהים מאד. משרד התקשורת לא הצליח במשך שנים לפקח על השוק העסקי בבזק בהיעדר כלים מספקים והיעדר יכולת אכיפה.
המשרד פרסם בשנה שעברה שימוע שמטרתו להתמודד עם הבעיה ואחד המהלכים שנשקלים הם להכניס כמה שירותים עסקיים לתוך השוק הסיטונאי ולפקח על המחיר שלהם. כרגע המחירים של בזק לשוק העסקי הם באלפי שקלים לחודש, אבל החברה גם נותנת SLA ללקוחות העסקיים ומתקנת תקלות בתוך שעתיים. זו אולי הנקודה הקריטית בשוק העסקי ורק בזק מסוגלת לספק שירות כזה לעסקים, ולשם מכוון המשרד. כלומר שבזק תספק למתחרותיה את אותה רמת שירות שהיא מספקת בעצמה ללקוחות העסקיים שלה.
הסוגיה הזו מאד מטרידה את בזק כי המגזר העסקי הוא כאמור מאד רווחי וכאן המשרד בעצם כופה עליה מהלך מורכב שלגביו היא יכולה לטעון שהוא אינו בתחום אחריותו. בזק תטען ששוק התקשורת לעסקים פתוח לגמרי ויש בו תחרות, כך שמדובר בהתערבות יתר בעסקיה של החברה.
בזק סירבה להגיב.
