המדינה מנסה לתקן את כשל פריסת האנטנות – ומקימה מנגנון חדש להכרעה

לאחר שמכרז שפורסם ב-2025 לא הוביל בפועל להקמת מתקני שידור, משרד התקשורת קידם החלטת ממשלה שתחייב הנגשת נכסים ממשלתיים ותקים צוות בין-משרדי לטיפול בהתנגדויות

המכרז פורסם, אבל האנטנות לא הוקמו

הממשלה אישרה אתמול הצעת החלטה חדשה, בניסיון להתמודד עם כשל יישומי שמלווה את פריסת התשתיות הסלולריות בישראל. אף שמכרז מסגרת לשימוש בנכסי המדינה לצורך הקמת מתקני שידור סלולריים פורסם כבר בפברואר 2025, בפועל כמעט שלא הוקמו מתקנים מכוחו https://zmanavir.co.il/cellular/31684.

לפי המסמכים הנלווים להצעה, הסיבה לכך אינה היעדר מדיניות אלא קשיים בשטח, עיכובים, התנגדויות מצד גופים המחזיקים בנכסים, והיעדר מנגנון מוסדר להכרעה במחלוקות בין גורמים ממשלתיים.

משרד התקשורת עובר ממודל של עידוד למודל של כפייה

כעת מבקש המשרד לשנות גישה. במקום להסתפק בהסדרה ובהמלצות, ההצעה החדשה שאושרה אתמול קובעת מנגנון מחייב להנגשת נכסי המדינה להקמת אנטנות סלולר.

לפי ההצעה, מינהל הדיור הממשלתי יידרש להעמיד נכסים מתאימים להקמת מתקני שידור בשתי פעימות – הראשונה בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה והשנייה בתוך 30 ימים נוספים. בנוסף, נקבע כי בתוך 14 ימים מקבלת פנייה להקמת מתקן שידור, תימסר הודעה לגוף המשתמש בנכס, אשר יידרש לשתף פעולה באופן מלא עם הקמת המתקן בתוך 30 יום.

החובה הזו תחול לא רק על משרדי ממשלה אלא גם על יחידות סמך, גופי ביטחון וגופים ציבוריים נוספים המשתמשים בנכסים ממשלתיים.

ועדה בין-משרדית חדשה תכריע בהתנגדויות

כדי להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים – מחלוקות בין גופים ממשלתיים – מציע משרד התקשורת להקים צוות בין-משרדי ייעודי שידון בהשגות על הקמת מתקני שידור.

הצוות יעמוד בראשות מנכ"ל משרד התקשורת או נציגו, ויכלול גם נציג של משרד האוצר ונציג של המשרד להגנת הסביבה. תפקידו יהיה להכריע במקרים שבהם מתעוררות התנגדויות להקמת אנטנות סלולר על נכסי המדינה, ולמנוע עיכובים ממושכים בשל היעדר גורם מכריע.

בחוות הדעת המשפטית שצורפה להצעה נקבע כי אין מניעה משפטית לאימוץ ההחלטה, וכי מדובר בהסדרה פנים-ממשלתית שאינה משנה את תנאי המכרז או את זכויות החברות, אלא רק את אופן הפעולה של המדינה ביחס לנכסיה.

המחסור באתרים זמינים פוגע בפריסת הרשתות ומייקר אותה

מאחורי ההחלטה עומדת בעיה רחבה יותר: מחסור מתמשך בנכסים זמינים להקמת אנטנות סלולר, בעיקר באזורים עירוניים שבהם נדרשת צפיפות גבוהה של תשתיות.

לפי דברי ההסבר להצעה, ההיצע המצומצם של אתרים, לצד הביקוש הגובר, כבר מוביל לעלויות הקמה גבוהות ולעיכובים בפריסת רשתות מתקדמות, ובראשן דור חמישי.

המשמעות הכלכלית היא ישירה: פחות אתרים זמינים מתורגמים לפריסה איטית יותר, להשקעות גבוהות יותר מצד החברות, ולפגיעה באיכות השירות. במשרד התקשורת מנסים כעת לשנות את המשוואה לא באמצעות תמריצים, אלא באמצעות מנגנון מחייב בתוך הממשלה עצמה.